כמה הרהורים על הנשמה

כמה הרהורים על הנשמה
1.
בעקבות דיון, קראתי שוב את הפרק השמיני בהקדמת הרמב"ם למשנה. הוא אומר שם רעיון בעייתי, לפיו כל האנשים נוצרו עבור כמה יחידי סגולה חכמים, הן כדי לספק את תנאי המחייה הפיזיים שלהם, והן כדי לשמש להם כחברה. כאמור, תמיד ראיתי את הרעיון הזה כבעייתי וכאליטיסטי.

2.
חוץ מזה, התחלתי לקרוא בקריאה חוזרת את 'ההיסטוריה של המחר' של יובל נח הררי, והתחלתי מהפרק השלישי בחלק הראשון, שמדבר על הנשמה. הוא כמובן אומר שאין ראיות לקיומה אצל האדם, ולא להיעדרה אצל החיות, אך לבסוף מגיע למסקנה שמותר האדם, היתרון שלו, הוא ביכולת לשתף פעולה. ומכאן הוא מגיע שוב לרעיון הגדול שלו, על מישור אינטר-סובייקטיבי מדומיין שהאנושות עובדת בו, שיוצר מיתוסים החל מ'אלוהים' וכלה במדינה. כל זה מעניין מאוד.

3.
כהשלמת חוב, קראתי גם את הפרק השלישי, על הנפש, בספרו של הרב עדין שטיינזלץ 'שלושה עשר עלי שושנה', שמביא את הדעות הקבליות המרכזיות בנושאים שונים. הוא כמובן אומר שהנפש, או הנשמה, היא 'חלק אלוה ממעל', וכי יש נפש בהמית ונפש אלוהית. דעות מוכרות. אבל אחרי קריאת הררי זה נעשה ברור יותר – אין כאן בכלל הוכחות!
בכל מקרה, תוך כדי קריאה שמתי לב שהוא מתייחס גם לנושא הראשון, ואומר שלכל נשמה יש מקום ותפקיד, הגם שגם הוא אומר שאפשר להתעלות במעלות הסולם (לפי העץ הקבלי). וכן הוא מציין שיש שישים ריבוא שורשי נשמות בישראל כנגד שישים ריבוא אותיות שבתורה, שכולן נחוצות. הבעייה היא שהיום יש יותר נשמות יהודים וכן שיש כמחצית מזה אותיות בתורה. נניח לזה, ודאי ישנם תירוצים. הנקודה היא שהדעה הזו נראית כמנוגדת לזו האליטיסטית של הרמב"ם, והיא גם נראה לי המקובלת יותר (אף כי דעת הרמב"ם מזכירה את החצרות החסידיות, הסובבות סביב ה'צדיק').

4.
ולמעשה יש לכך משל עתיק קולע יותר, שמופיע במקור דווקא בברית החדשה. שם נאמר שהקהילה היא כמו גוף עם איברים שונים, הממלאים כל אחד תפקיד שונה, אך צריך את כולם. וכן הראש הוא אמנם חשוב מאוד, אך מה הוא ללא שאר הגוף?

5.
ואם חושבים על זה עוד קצת, זה מתקשר גם לרעיון השיתוף במקום תחרות, שדיברתי עליו בפוסט אחר לפני כמה ימים. ולכך שהאדם אינו אגואיסט בלבד כפי שחשב אדם סמית. והראיה – כמות המידע שאנשים משתפים מיוזמתם באינטרנט חינם אין כסף. הנטייה הזו, מתברר, שייכת לשורש הנשמה.

6.
לבסוף, ידוע שהאדם מונע מסיפורים. אחד כתב שזו סגולתם של היהודים – בספר 'הצלחתם של מספרי הסיפורים' – אבל בעצם זו תכונה כלל-אנושית, כפי שהראה הררי. לכן גם הפוסט הזה הוא בעצם רקיחת סיפור ממספר מקטעים, שבדרך מקרה באו לידי בערב שישי זה. אין זה אומר שזה הסיפור היחידי, או 'האמיתי'.

7.
סתם כך לסיום, נזכרתי שחבר פעם שאל בפייסבוק – איך נוצר עם? עניתי – מיתוס ואתוס. והוא השיב בהלצה – ופאתוס. נראה לי שאלה הם באמת המרכיבים הנחוצים.

ראו גם –

https://hagaibooks.wordpress.com/2019/12/03/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%99/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s