על חוסר הצורך המעשי להסתמך על ההגיון

אין צורך מעשי להסתמך על נימוקים הגיוניים ואתן לך שתי דוגמאות מרכזיות.
אחת – ביקורת המקרא. בחוג למקרא באוניברסיטה אין שאלה בנוגע לכך, התורה אינה טקסט אחדותי וחיבורה מאוחר. אמנם יש כמה וכמה ויכוחים בנוגע לפרטים, אבל לתמונה הגדולה שהצגתי כולם מודים.
גם אנשים דתיים רציניים שלמדו את הנושא מודים בכך, ולפעמים הם מנסים למצוא לכך תירוצים מחוכמים, למן שיטת הבחינות של ברויר ועד הספר 'בעיני אלוהים ואדם', שיצא לא מזמן כל-כך ומנסה להציג התמודדות חדשה עם הנושא, בלי לדחות אותו.
אבל בכל מקרה זו לא המגמה הרווחת. בדרך כלל אנשים דתיים כלל לא לומדים את הנושא ולא מתמודדים איתו. תחת זאת הם משתמשים בתווית – אלו לימודים של 'כפירה' ואין בהם ממש. וכיצד הם מוכיחים את טענתם? לא מוכיחים כלל! או שלגמרי אין להם ידע בנושא, או שיש להם ידע מצומצם ביותר עליו הם מסתמכים.
ובכל זאת, הדבר לא מונע ממיליוני מאמינים להחזיק בדתם.

הדוגמה השנייה היא הסכסוך עם הפלסטינים. דבר מקובל בעולם וצריך להיות מובן לכל אדם במדינה חופשית ודמוקרטית הוא, שלבני אדם מגיעות זכויות אזרחיות, ולשם כך קודם כל עליהם להיות מוגדרים כאזרחים. הפלסטינים לא מוגדרים כך.
הפתרון הוא אחד מהשניים – או להעניק להם מדינה, במתכונת 'שתי מדינות לשני עמים', בה יוכלו לעשות כרצונם, או להעניק להם זכויות אזרח מלאות בתוך מדינת ישראל האחת. אין כל אפשרות אחרת, כלומר אפשרות מוסרית.
אבל ישנם רבים-רבים מבני עמנו אשר רואים את הדברים בצורה אחרת. הם מתנגדים לשני הפתרונות גם יחד. זוהי מדיניות מפלגות הימין.
אז מה הם מציעים במקום זאת? לא מציעים! לתנועת הליכוד אין כלל מצע, והעומד בראשו, בנימין נתניהו, אומר מסרים סותרים (נאום בר אילן). במקרים אחרים מציעים הצעות קיקיוניות, כמו סיפוח ללא מתן אזרחות מלאה, שאינו מוסרי וגם לא יתקבל, ובצדק, על-ידי אומות העולם. אבל גם ההצעות האלה הן דבר נדיר. בדרך כלל לא מציעים דבר. ותחת זאת שוב משתמשים בתוויות שליליות – 'שמאלן', שנתפס כהזוי במקרה הטוב וכבוגד במקרה הגרוע.

אבל, כאמור, עדיין יש ימין מדיני, ואולי הוא גם הרוב, בדיוק כשם שעדיין יש מאמינים המחזיקים בדת כמתכונתה המסורתית. הוא שאמרתי – אין צורך להסתמך על ההגיון.
ומניין לי שאני צודק? מהסיבה הפשוטה – למעשה, איני בטוח צודק, אך כדי לשנות את דעתי או להתמודד איתה צריך להציג טיעונים-שכנגד, וזה כלל לא נעשה! תחת זאת יש תירוצים רבים, וגם חוק האינרציה – המציאות ממשיכה כהרגלה בין כה וכה.
מסיבה זו הפסקתי להתעניין בחקר המקרא (גם מיציתי בשלב כלשהו), כמו גם בוויכוחים פוליטיים. פשוט אין טעם לנסות לחקור ולהגיע לאמת, כי ההתמודדות לא מתנהלת ברובד הזה. ההתמודדות מתנהלת בתחום הרגש והזהות העצמית, ומנתבים אותה פחדים, שנאה, בורות וכיוב'.
מה שאמרתי כאן אולי יכול להישמע בעייתי לאוזניים מסוימות, ואולי גם מכעיס, אך כך אני חושב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s