על אחיות במקרא ועל התמקדות בסיפור החריג

שיעור בפודקאסט בר-דעת על יחסי אחיות, מאת יסכה זימרן. במקום לחזור על מה שהיא אמרה, אשתמש בכמה נקודות שלה כדי לומר דבר חדש.
היא אומרת שיש רק חמישה סיפורים של אחיות במקרא – בנות לוט, רחל ולאה, בנות יתרו, בנות צלופחד, ומירב ומיכל בנות שאול.
כמובן, הן תמיד מוגדרות כבנות של מישהו, שהרי זה מבנה פטריארכלי. אבל יש פה דבר מעניין, כי לכל סיפור יש פן אחד בו הוא דווקא שובר את המבנה המסורתי –
בנות לוט – הן הופכות לאקטיביות במבנה המשפחתי ושוכבות עם האב ללא ידיעתו.
רחל ולאה – בניגוד למקרים אחרים בהם יש אחווה בין האחיות, כאן יש דווקא מתח.
בנות יתרו – יוצאות לעבוד ומפרנסות את המשפחה, תפקיד גברי מסורתי. אף כי גם רחל יצאה להשקות את הצאן.
בנות צלפחד – יורשות את האב, בניגוד לנוהג בו הבנים בלבד יורשות. זהו מקרה מובהק, ורבות רואות בהן כפמיניסטיות הראשונות.
מירב ומיכל – נכתב שמיכל אוהבת את דוד, דבר שאינו מצוי בנישואים הקדומים, שנעשו בשידוך כפוי – שנמצא בעצם גם כאן.

דבר מעניין הוא כי כל המקרים המתוארים יש בהם דבר יוצא דופן. כך עולה השאלה, כיצד נדע מה היה הכלל אם מציגים לנו רק את היוצא מן הכלל. אך כנראה לקורא בן הזמן ההוא זה היה ברור. מלבד זאת, ניתן לחלץ את הנוהג מתוך השוואה לכלל הסיפורים המופיעים.
כך למשל מתבררת החשיבות העצומה שבהבאת ילדים בסיפורי האחיות האלה. למרות שגם כאן – מיכל בת שאול – לא היה לה בן.

ואגב, אפשר שגם חוקי התורה בנויים באותה מתכונת. לעיתים הם מנוסחים בצורה כזו, שהם מביאים דוגמאות של מקרי קיצון בלבד, בלי לנסח את החוק הבסיסי. הדבר ידוע במחקר. למשל, הם אומרים כי אין להעדיף את בן האהובה על בן השנואה בירושה, ורק בצורה מפותלת זו מנוסח החוק הכללי. הנה כי כן, יש כאן מכנה משותף בין החוק והסיפור, והוא – התמקדות ביוצא הדופן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s