ביקורת על -Deism: A Revolution in Religion, a Revolution in You.By Bob Johnson.

ביקורת על –
Deism: A Revolution in Religion, a Revolution in You.
By Bob Johnson.

בשבוע שעבר ידיד שמכיר את מחשבותיי לא רע אמר לי שני דברים. האחד, שאני דאיסט. והשני, שכדאי לי להתחיל לקרוא גם ספרים באנגלית.
ובכן, לקחתי לתשומת ליבי את שתי ההערות.

כששבתי לביתי חיפשתי חומר על דאיזם. קצת רקע היה לי. ידעתי שזו השקפה שהייתה בשיאה בסביבות המאה ה-18 ושהיא סוברת שאלוהים ברא את העולם ומאז נעלם. ובכן, זה לא לגמרי מדויק, כפי שאסביר תכף. מעולם לא הזדהיתי עם ההשקפה הזו, כי היא נראתה לי משהו ששייך לעבר, אבל מצאתי שההשקפה הזו נוכחת גם היום, למרות שאינה מאוד פופולרית.
אז תחילה פניתי לוויקיפדיה ומצאתי ערך ארוך ומושקע, הגם שמובא בשפה מתחכמת מדי לטעמי. ואז חיפשתי ספרות בנושא בעברית, והנה מצאתי כי כמות הספרים שנכתבו על הנושא בעברית היא – 0!
(יש פרק על כך בספר "הנאורות" של מוסד ביאליק, אך הוא מסורבל מדי).

פניתי אם כך לעצה השנייה ולספרות באנגלית, שאפשר למצוא הפניות אליה באותו ערך ויקיפדיה, וקניתי את הספר הזה.
זהו ספר קצר למדי, בן 110 עמודים, שכתב מי שעומד היום בראש ארגון דאיסטי. הוא כתוב בשפה פשוטה ונגישה מאוד. מי שקיבל ציון עובר באנגלית באוניברסיטה אמור לצלוח אותו בלי קושי. וגם – קראתי אותו כספר דיגיטלי במכשיר קינדל, ובו אפשר להקיש על המילה ולקבל את ההגדרה המילונית שלה (באנגלית), כך שגם אין קושי בקריאה וגם משפרים את האנגלית על הדרך. מעולה!

התזה עצמה היא די פשוטה. דאיסט מאמין באלוהים שמבוסס על ההיגיון ועל הטבע. לכן הוא דוחה את כל דתות ההתגלות, המכילות דברים לא רציונליים, כגון ניסים, וגם דברים לא מוסריים, המפריעים לאנשים בימינו. כאן מופיעות הרבה טענות, אך את כולן אפשר למצוא גם בספרות אתיאיסטית המוכרת יותר.
מצד שני הדאיסט מקבל את הרעיון של אלוהים כמעצב ראשוני של הטבע, כמעצב חוקי הטבע וכסיבה הראשונה. בכך הוא חולק על האתיאיסט, אך גם כאן, הטענות האלה מוכרות היטב מהספרות הדתית.
כביכול הדאיסט נופל בין הכיסאות, או שמא הוא נהנה משני העולמות? על כל פנים זה הייחוד שבתפיסה זו, שיש בה מהמשותף עם שני הזרמים האחרים, אך גם שוני.

אני עצמי חושב שדחיית דתות ההתגלות היא קלה יותר, ולה אמנם מוקדש רוב הספר, אך ההתמודדות האמיתית היא עם האתיאיזם. כי רוב ההוגים הדאיסטים הגדולים כתבו לפני דרווין ותורת האבולוציה שלו, ואם תרצו – גם לפני תורת המפץ הגדול. אלה, כביכול, מייתרות את רעיון האלוהים לגמרי.
אבל, למעשה, איני חושב שזה המצב. אני עצמי מקבל את תורת האבולוציה כנכונה, על פי הקריטריון המדעי, אך אני לא חושב שהיא מעניקה הסבר מלא לחידת החיים ולמורכבות העולם. בספר המחבר מזכיר את ה-DNA, שנראה כמצריך תכנון. ולכך ניתן להוסיף את תורת האפיגנטיקה התופסת תאוצה בשנים האחרונות. אמנם עדיין אין עליה מספיק חומר בעברית, אך מי שיתאמץ ימצא. יש כמה פודקאסטים בעברית שמדברים בהם על הנושא. ובכל אופן, זהו מדע שנמצא רק בחיתוליו עדיין.
וגם תורת המפץ הגדול מדעית לחלוטין (על אף שאני חייב להודות שהיא נראית לי מוזרה ומופלאה). אבל עדיין היא לא עונה לשאלה הפילוסופית היסודית, שיכולה להתנסח כשאלה – מה קדם למפץ הגדול? או – מה קבע את ערכיו?
בספר המחבר מתמודד בעיקר עם הטענה האתאיסטית הידועה של 'אלוהי הפערים'. כלומר מיסתורין שנמצא בעולם, שהדרך הקלה ביותר למלא אותו היא באלוהים, אך זו לא הדרך הנכונה ביותר. מנגד, הטענה הדאיסטית אומרת, שהמורכבות שבטבע גורמת לרעיון מציאות אלוהים, או תבונה עליונה, להיות סביר יותר.
התמודדות פרטנית יותר לא מצאתי כאן לצערי. ואציין עוד – בסרטונים ביוטיוב ראיתי כי האתיאיסט היצ'נס אינו מקבל את הטיעון הדאיסטי, אבל האתאיסט דוקינס דווקא לא דוחה אותו על הסף.

ובכן, האם אני דאיסט? בעבר אמרתי שאני מאמין באלוהים של איינשטיין. והנה בספר המחבר מונה אותו עם הדאיסטים. אז אולי אני דאיסט. ואגב, ההוגה שהמחבר מזכיר הכי הרבה הוא תומאס פיין האמריקאי וספרו 'עידן התבונה'. גם ספר זה לא נמצא בעברית, למיטב ידיעתי, והקשבתי לכמה פרקים ממנו בפודקאסט של הספר.

וגם זו נקודה חשובה בהקשר זה – מלבד פיין, עולה שרבים מאבות האומה האמריקאית היו דאיסטים. למשל, תומאס ג'פרסון וג'ורג' וושינגטון. גם בהצהרת העצמאות האמריקאית לא מוזכר שום רעיון נוצרי, רק אלוהים, שהוא אלוהים דאיסטי.
מכאן, אני אומר, אפשר להבין איך ארה"ב צמחה להיות מדינה ששומרת בעיקשות על עקרון הפרדת הדת מהמדינה, וזאת למרות שזו מדינה דתית ונוצרית מאוד. זה אולי אחד המפתחות להצלחתה.

ושוב, לישראל – מצער שיש תחומים שלמים שלאנשים אין גישה אליהם. כאמור, על הדאיזם לא פורסם שום ספר. אך גם כדי להבין ספר זה צריך רקע כלשהו בנצרות, וגם כאן הספרות בעברית דלה ביותר, למעט ספרות מיסיונרית. זה מעציב, כי ראשית, אלו מפתחות לדברים המתרחשים בעולם. ושנית, אולי חשוב יותר, לפחות בהקשר המקומי והנקודתי – נראה לי שהרעיון הדאיסטי יכול להתאים פה לרבים. ואסביר.
בישראל יש מעט אתיאיסטים והרבה 'חילוניים'. מבין החילוניים האלה ישנם רבים שמאמינים באלוהים, או – וגם זו דעה מצויה מאוד – מאמינים באיזשהו 'כוח עליון'. כל אלה הם, בעצם, דאיסטים, אלא שהם אינם יודעים זאת עדיין, כשם שגם אני לא ידעתי.
ולידיעה הזו יש השלכות מעשיות הרות גורל. כי כיום רוב האנשים שמשנים דעתם, או שהם חוזרים בתשובה או שהם חוזרים בשאלה. כאילו אלו הן שתי האפשרויות היחידות. אגב, זה כשלעצמו מוזר ואומר דרשני, כלומר בעיקר לחוזרים בתשובה שבוחרים דווקא ביהדות. אבל בכל מקרה נראה לי חיובי ומועיל להוסיף עוד אפשרות לסל, ולאפשר לאנשים לבחור בה אם ירצו. מה גם שמדובר בהצעה כה ידידותית וחביבה.

גם הספר הבא שאני מתכנן לקרוא הוא על נושא שאין עליו מספיק ספרות בעברית, אך לא אציין מהו בינתיים. אני רק יכול לקוות שהספר שסקרתי כאן כן יתורגם.

לבסוף, אז האם אני דאיסט? כפי שאמרתי – יכול להיות. אבל אולי יותר מדאיסט אני מעדיף להיקרא 'דעיסט', כלומר כזה הרודף דעת ונוטה להסתמך עליה (שהיא, אגב, גם מסורת יהודית – מהרמב"ם, דרך שפינוזה, ועד איינשטיין, שכבר הזכרתי). לקיים מה שנאמר –

"אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק וּלְפֹעֲלִי אֶתֵּן צֶדֶק"
איוב לו, ג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s