שירת ההשכלה העברית – מבחר.
עורכים – יהושבע סמט שינברג ויהודה ויזן.
דחק, 2020, 773 עמ'.
שִׁירַת הַהַשְׂכָּלָה
160 מְשׁוֹרְרִים
כָּאן יַחְדָּיו אֲגוּדִים וּצְרוּרִים
כֻּלָּם מַשְׂכִּילִים וּנְאוֹרִים
כֻּלָּם הוֹגִים, חֶלְקָם מוֹרִים
הֵם מִתְּקוּפַת הַהַשְׂכָּלָה
שֶׁכְּמוֹ נִבְלְעָה בָּאֲפֵלָה
שָׁכַחְנוּ אֶת טִיבָהּ וּצְלִילָהּ
וְלֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה זֶה לָהּ
כָּאן עַכְשָׁו קוֹלָם חוֹזֵר
וְנֶאֱסַף מָה שֶׁהִתְפַּזֵּר
לְשִׁפּוּר יְדִיעוֹתֵינוּ זֶה עוֹזֵר
וְאֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּנוּ שׁוּב שׁוֹזֵר
כִּי לָנוּ בַּהַשְׂכָּלָה יֵשׁ חֹר
וְיֵשׁ כָּאן נִסָּיוֹן לְמַלֵּא אֶת הַבּוֹר
נִרְאֶה לִי שֶׁשָּׁכַחְנוּ דּוֹר
שֶׁיָּדַע לְשׁוֹרֵר וְלִיצֹר
כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים בְּקִיאִים בִּלְשׁוֹן בְּנֵי עֵבֶר
חֶלְקָם הִתּוּלִיִּים, חֶלְקָם חֲמוּרֵי סֵבֶר
יֵשׁ גַּם מְעַט נָשִׁים, אַף כִּי הָרֹב הוּא קוֹל גֶּבֶר
חֶלְקָם טוֹבִים מְאוֹד, חֶלְקָם עוֹד יִשְׁתַּפְּרוּ, בְּלִי נֶדֶר
אֲבָל כֻּלָּם בְּקִיאִים מְאוֹד בַּמְּקוֹרוֹת
דָּבָר שֶׁהַיּוֹם נָדִיר מְאוֹד לִרְאוֹת
וְגַם כֻּלָּם חוֹרְזִים אֶת הַשּׁוּרוֹת
וְאִלּוּ הַיּוֹם אֶצְלֵנוּ בַּשִּׁירוֹת –
יֵשׁ שָׂפָה רָזָה
בְּלִי חֲרִיזָה
שֶׁעַל עַצְמָהּ מַכְרִיזָה
כְּמוֹ אֲוָזָה
וְהֵנָּה לֹא בֶּן יְהוּדָה הִמְצִיא אֶת הַשָּׂפָה, גַּם לֹא בְּיָאלִיק
וְלֹא מֵהַיָּם נוֹלָד אַלִיק
כִּי שְׂפַת אֱמֶת זוֹ תָּמִיד הָיְתָה לִי
גַּם אִם נִדְרָשׁ לְשַׁפְשְׁפָהּ לְגָוֶן מֵטָלִי
עַל כֵּן טָעַמְתִּי וְרָאִיתִי כִּי טוֹב
וּמְאוֹד נֶהֱנֵיתִי לִקְרֹא אֶת הָרֹב
וּלְאוֹסְפֵי הַמָּאֳגָד אֲנִי חָשׁ שֶׁיֵּשׁ לִי חוֹב
עַל שֶׁלֹּא הִתְעַצְּלוּ וְנִכְנְסוּ אֶל הַגֹּב
הָיִיתִי מַגְדִּיר זֹאת כַּ'מַעֲשֶׂה רַב'
וּמַשֶּׁהוּ שֶׁאָדָם מַשְׁאִיר אַחֲרָיו
נִגַּשׁ לִמְלָאכָה כְּמוֹ לִשְׂדֵה קְרָב
וְיוֹצֵא כְּשֶׁהַדֹּב בְּיָדָיו
עַל כֵּן לְעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה
תָּבוֹא הַבְּרָכָה
בְּשָׂשׂוֹן וּבְשִׂמְחָה
בִּרְכָתִי שְׁלוּחָה.
* וְעוֹד דָּבָר – חֶלְקָם אָהֲבוּ לְעַשֵּׁן
וְלֹא פָּחֲדוּ פֶּן תַּצְהִיב לָהֶם הַשֵּׁן
כַּמּוּבָן, הֵם עוֹד לֹא יָדְעוּ שֶׁזֶּה מְסַרְטֵן
וְכָךְ אֶת מִקְטַרְתָּם אָהֲבוּ לְדַשֵּׁן.
