על פיידרוס, מאת אפלטון

פיידרוס, מאת אפלטון.
תרגום מרגלית פינקלברג.
הוצאת חרגול, 2010, 156 עמ'.

דיאלוג נוסף בהוצאת חרגול, וגם הוא על אהבה. הפעם השאלה היא – האם עדיפה ידידות בלי תשוקה?
אצרף גם הפעם את הסיכום הקצר שעשיתי בספרי "אפלטון והתנ"ך", הפעם בלי החלק התנ"כי, ואז אוסיף כמה דברים:
.
בדיאלוג של אפלטון "פידרוס" מובא נאום הנואם הגדול ליסיאס על המאהבים, בו הוא טוען, כי תיתכן ואף עדיפה ידידות אמיצה מבלי תשוקת אהבה, המשבשת את הדעת. סוקרטס מצדו מספר סיפור על אוהב שנראה כלא אוהב ושכנע את אהובו שיש להיענות לשאינו אוהב, כי – "המאהבים מעוררים איבות עצומות בשל סיבות פעוטות, והם נוהגים באהוביהם בצרות עין וגורמים להם כאב" (כל כתבי אפלטון, כרך ג', עמ' 373). אך אז מתחרט סוקרטס ואומר, כי הארוס אלוהי הוא. ולהפך – אותו שיגעון הוא מתת אלוהים, המביא לנו טובות. ואומר – האוהב הריהו מצמיח נוצה. וכאן נותן משל לנשמה, שהיא כרכב ושני סוסים, אחד טוב ואחד רע. והוא נמשל לשכל, שצריך לשלוט ולנתב את היצר הרע ואת זה הטוב והמתוקן. ואחר-כך ניסוב הדיון על הרטוריקה וההרמוניה הדרושה לה.
.
עד כאן דברי שם.
עתה אוסיף ואומר שהספר בעצם מחולק לשלושה נאומים ועוד קטע עיוני על ריטוריקה. ומכיוון שהמסגרת כאן היא המלצת קריאה, אני מחויב לומר שהדיאלוג הזה הרבה פחות מלהיב מהדיאלוגים הקודמים שסקרתי – האפולוגיה, המשתה וכו'. ליתר דיוק – שני הנאומים הראשונים לא מרשימים, ורק הנאום השלישי, שהוא השני של סוקרטס, מרשים מאוד – ואכן ממנו אביא בהמשך את רוב הציטוטים. הקטע המסיים, העיון ברטוריקה, אף הוא לא מאוד קומוניקטיבי, אך בסופו בכל-זאת יש רעיון חשוב ויפה – שאביאו בציטוט בהמשך.
זה יכול להישמע דבר מופרז לומר, ולומדי הפילוסופיה המיומנים ודאי צריכים לקרוא את הטקסט כולו, אך אפשר שהדבר לא לגמרי מופרך. שהרי הטקסט עצמו, מפי סוקרטס, מבקר את שני הנאומים הראשונים. זאת ועוד – את הקטע המסיים, העוסק ברטוריקה, אפשר לראות כדיון מושכל בדיוק בזה – באיכות של שלושת הנאומים שהובאו זה עתה.
בין כך ובין כך, לקורא הממוצע אוכל להמליץ רק על הנאום השלישי, ובעיקר על משל הרכַב והסוסים בו.

משל זה הוא מפורסם מאוד, והוא השפיע גם על פרויד, כפי שכותב פנחס נוי –

"ניתן לדמות את היחסים שבין ה'אני' לבין ה'סתם' לאלה שבין הרוכב לסוסו. הסוס מספק את האנרגיה התנועתית, והרוכב את היתרון של קביעת המטרה והכוונת בהמת הרכיבה לקראתה. אלא שלעיתים קרובות למדי אנו מוצאים ביחסים שבין ה'אני' וה'סתם' התגלמות של מצב אידיאלי פחות, לפיו נכפה על הרוכב להוביל את סוסו לכיוון שאליו רוצה הסוס ללכת" (פנחס נוי, פרויד והפסיכואנליזה, עמ' 200). 

ואם לציין רק מקבילה תנ"כית אחת שכאן מתבקשת, אפשר שכל זה נרמז בפסוק מתהילים לב 9: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך".
.
גם הפעם הספר מלווה בהערות ובשלושה מאמרי הרחבה. מהם למדתי על מספר ספרים חשובים שמתייחסים לדיאלוג זה –
ז'אק דרידה – בית המרקחת של אפלטון.
רולאן בארת – שיח האהבה.
ג'וליה קריסטבה – סיפורי אהבה.

אם תשוו בין שלושת הספרים האלה תהיה בידכם עבודה אקדמית קטנה ומעניינת, אך אני מזהיר מראש שזו לא תהיה מלאכה קלה.

להם אולי רצוי להוסיף את הספר הפופולרי – זן ואמנות אחזקת האופנוע – שגם כן מתייחס לדיאלוג זה, ושגיבורו נקרא 'פיידרוס'. הנושא שלו, כזכור, הוא ה'איכות'.
.
ועתה לכמה ציטוטים בולטים –

"והסוג השלישי של דיבוק ושיגעון מקורו במוזות. הוא תופס נפש עדינה וטהורה ומעורר בה התלהבות חסרת רסן המוצאת את ביטויה בשירה לירית ובשירה אחרת, ובדרך זו מפאר מעשי קדמונים רבים מספור, ומחנך את הדורות הבאים. אך אם מישהו מאמין שדי במומחיות להפוך אותו למשורר הגון, ונכנס בשערי השירה ללא שיגעון המוזות, איש כזה לעולם לא יגשים את שאיפתו, ושירתם של אחוזי שיגעון תמחוק כליל את שיריו של אדם שקול.

כל אלה אם כן הן ברכות שנובעות משיגעון שבא מן האלים, ויכולתי למנות רבות נוספות. הבה לא נחשוש איפוא מפני השיגעון הזה, לפחות, ולא נרשה לשום נאום המנסה לטעון כי יש להעדיף ידיד שקול על פני משולהב להבהיל אותנו"

(הטרמת רעיון המניע הבלתי מונע של אריסטו) –
"כל נפש היא בת אלמוות. כי מה שנמצא תמיד בתנועה הוא בן אלמוות, ואילו מה שהוא גם מניע וגם מונע על-ידי דבר אחר חדל להיות חי ברגע שהוא חדל לנוע. רק מה שמניע את עצמו, מאחר שאינו נוטש את עצמו, לעולם אינו מפסיק לנוע, והוא גם מקור וראשית תנועה לכל הדברים האחרים. והראשית היא מה שאינו נוצר. כי כל מה שנוצר מן ההכרח שייווצר מתוך הראשית, ואילו הראשית אינה נוצרת משום דבר. כי אילו נוצרה ממשהו אחר, לא היתה יכולה להיות ראשית. וכיוון שאינה נוצרת, בהכרח גם אינה מתכלה. כי אם הראשית תתכלה, לעולם לא תיווצר עוד לא היא עצמה ממשהו אחר וגם לא משהו אחר ממנה – אם אמנם על הכל להיווצר מתוך ראשית. וכך יוצא שמה שמניע את עצמו הוא ראשית התנועה. ואי-אפשר שהיא תכלה או תיווצר, אחרת השמים והארץ יעמדו מלכת ויקרסו, ולעולם לא יהיה עוד מקור שיניע אותם שוב ".

(ראשית משל הרכב וסוסים) –
"נדמה אותה לכוח משולב של רַכָּב ושל צמד סוסים מכונפים רתומים למרכבה. אצל האלים, הסוסים והרַכּבים הם גם טובים וגם מגזע טוב, ואילו אצל כל האחרים גם הסוסים וגם הרכבים מעורבים. ראשית כל, במקרה שלנו, בני-האדם, על הרכב לשלוט בצמד הסוסים, ושנית – אחד מהם אציל ומגזע אצילים, ואילו השני הפוך ממנו בטבעו ובמוצאו. ולפיכך הנהיגה בהכרח קשה ולא נעימה במיוחד."

(מהחלק המסיים את הספר) –
"סוקרטס: כי הכתיבה, פיידרוס, יש לה מעין תכונה מוזרה, שבעטיה היא דומה לציור. שהרי גם צאצאיו של זה האחרון אמנם ניצבים מולנו כאילו היו יצורים חיים, אבל אם תשאל אותם דבר-מה ישמרו על שתיקה אפופת הדרת כבוד. כך גם החיבורים: מצד אחד אתה עשוי לחשוב שהם מדברים כאילו היו יצורים חושבים, אך אם, מתוך רצון ללמוד, אתה שואל אותם משהו בנוגע למה שהם אומרים, הם תמיד מסמנים את אותו דבר עצמו ותו לא. וכל חיבור, מן הרגע שהועלה על הכתב, מתגלגל בכל מקום ומגיע במידה שווה לאלה שיודעים במה מדובר ולאלה שאינם קשורים אליו כלל, והוא לא יודע איך לפנות למי שצריך לפנות אליו ואיך לא לפנות למי שלא צריך לפנות אליו. וכשמתעללים בו ומגדפים אותו שלא בצדק הוא נזקק כל הזמן לאביו שיעזור לו, שהרי הוא עצמו אינו מסוגל לא להתגונן ולא לעזור לעצמו."

לבסוף, אוסיף ציטוט מתוך מאמר ההרחבה הראשון בספר, למרות שהוא מביא מדיאלוג אחר של אפלטון. הוא תפס אותי מכיוון שהוא מציג את הנבואה כאי-רציונליות, ממש בצורה הפוכה לאופן שבו הרמב"ם מציג אותה, אך באופן שעולה בקנה אחד וממשיך את הדברים שנאמרו בדיאלוג שלנו –

"והנה ההוכחה שהאל נתן את הנבואה לחוסר הדעת של האדם. שכן איש אינו מתקרב לנבואת אמת שבאה מן האלים כל עוד הוא שפוי אלא משום שהוא עבר שינוי – או בשל שינה, כאשר כוח השיפוט שלו כבול, או תוך כדי מחלה, או כתוצאה מדיבוק כלשהו. אך כששיקול הדעת חוזר אליו, עליו להבין דרך היזכרות את מה שנאמר לו בחלום או בחזון בהקיץ על-ידי היסוד הנבואי והאלוהי, ולנתח בהיגיון ובשכל את כל החזיונות שנגלו לו… ('טימאיוס' 72)".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s