מחשבה על סוקרטס

שומע עכשיו איזה פודקאסט קצר על סוקרטס, לא משהו שאני לא יודע כבר. המשפט האחרון שנאמר בו לפני שעצרתי (זמנית), הוא שסוקרטס אומר, כשהוא כבר לפני הוצאתו להורג – 'לא את החיים יש להעדיף, אלא את החיים הטובים'.
המחשבה הראשונה שלי היא – מה פתאום! בחיים יש קשיים, ואנשים חיים גם עם הקשיים. נכון שיש קשיים גדולים שמכריעים אנשים, אבל הרוב מחזיקים מעמד. וזו גם לא דרך היהדות, שבה החיים הם מתנה שיש להעריך ואסור לאבד, בכל מצב, או כמעט בכל מצב. לא רק כ'הלכה', אלא כדרך חיים. אין אנו מבקשים את תענוגות החיים, אלא תוכן, ערך.
אך אז חשבתי על כך מחשבה שנייה, לפיה יתכן שכשסוקרטס אומר 'החיים הטובים' אין הוא מתכוון לתענוגות החיים, אלא ל'חיים הנכונים'. וזה לא 'שמא', אלא ודאי. הרי הנימוק של סוקרטס הוא שהוא מקבל עליו את הדין שהעיר השיתה עליו ולא יברח, כי כל חייו הטיף לחיים המכבדים את החוק והקהילה. אין הוא דואג לתענוגות, אלא למוסר.
אם כך, סוקרטס צודק, וגישתו היא גם יהודית מאוד – לא את החיים יש להעדיף, אלא את החיים הנכונים, המוסריים.
אבל למעשה, עוד לפני 'המחשבה הראשונה' שהזכרתי, הייתה לי מחשבה אחרת, שאינה קשורה למשפט אחרון זה, והיא – שאם סוקרטס היה חי היום, כנראה היו מוציאים אותו להורג שוב.
שאו ברכה.

*

ובדיוק קורא – הרב נבון חולק עליי –

ציטוט מ"מדינה קטנה לעם גדול"

"יורם חזוני העיר שבדיאלוג "קריטון" תיאר אפלטון איך מורהו, סוקרטס, מסרב לברוח מהכלא ומן המוות שנגזר עליו. סוקרטס הסביר שתהיה זו בגידה בעיר־המדינה ובחוקיה. רק בזכות החוקים הללו יכלו הוריו של סוקרטס להינשא, רק בזכותם זכה הוא להיוולד, לגדול ולהתחנך. אדם צריך לציית גם לחוקי עוול של מדינתו, כי למעשה לא הוריו ולא משפחתו גידלו אותו, אלא המדינה וחוקיה. המשפחה טפלה היא למדינה. גישה כזו זרה בתכלית למקרא. כאשר פרעה ואנשיו רוצים להעניש בחומרה את משה על שהציל עשוק מיד עושקו, משה אינו מהסס לרגע, ובורח ממדינת העוול ומחוקיה.

גישתו של אפלטון לפוליטיקה אופיינית לעולם היווני הקלאסי. הוגי יוון נטו לראות בפוליטיקה אמצעי הכרחי לשלמות האנושית. אריסטו היה מתון יותר מאפלטון בנושא הזה, אך גם הוא קבע, בפתיחתה של האתיקה: מהדורת ניקומכוס, כי "המדע הראשי" הוא "המדע המדיני". ועוד הוסיף בספרו הפוליטיקה כי מבחינה ערכית המדינה היא שעומדת במוקד, ולא היחיד ומעגלי הזהות המצומצמים שלו: "קודמת המדינה על פי הטבע לבית, ואף ליחידים שבבני האדם, כי הכלל קודם בהכרח לחלק"."

– מדינה קטנה לעם גדול מאת חיים נבון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s