פתרון הסכסוך

עניתי לשאלה של חבר בפייסבוק, שפרס אופציות שונות לפתרון הסכסוך האזורי כאן. לא התפתח דיון. תיהנו גם אתם. זו תשובתי –

טוב, שאלה יפה. בהתחלה רציתי להגיד שכל זה עכשיו כלל לא עומד על הפרק, אבל הזהרת שיש להגיב עניינית, וגם ניסחת את האופציות בצורה יפה, אז אענה.
אני בעד הפתרון הישן והטוב 'שתי מדינות לשני עמים', כולל חילופי שטחים ושמירה על גושי ההתיישבות. זה יתכן. באשר לכך שזה נוסה בשנות התשעים על-ידי רבין ונכשל – ובכן, זה לא מדויק. כי מעולם הדבר לא נוסה בצורה מלאה. וגם אם היו מהמורות בדרך, זה לא פוסל את הדרך הזו מעיקרה. להערכתי, אין כל דרך טובה וריאלית אחרת. ועוד – ראה עתה, שבכל כל המהומות בארץ ומעזה – הרשות הפלסטינית נשארה יחסית שקטה. כלומר, אפשר להגיע להבנות ולרגיעה, וזה כדאי לנו.
נקודת המוצא שלי היא, כי כל תושב זכאי לאזרחות מלאה, על כל המשתמע מכך. דבר אלמנטרי למדי. כדי להגיע לכך יש שתי דרכים מרכזיות – האחת היא זו שהזכרתי קודם, חלוקת הארץ. והשנייה היא סיפוח ואיזרוח מלא של כל התושבים. יש אנשים דווקא בשמאל הקיצוני שתומכים בכך. ובימין תומכים בסיפוח, רק בלי מתן זכויות – מה שלא עונה על הקריטריון שהצבתי קודם, וגם לא יתקבל בעולם, וממילא לא יפתור שום בעיה. אבל גם סיפוח עם איזרוח הוא לדעתי לא פתרון טוב. ראשית, כי השנאה בין העמים רבה מדי, ושנית, כי כך המדינה תאבד את זהותה היהודית, וגם אם יש אנשים האדישים לכך, הרי שרוב תושבי הארץ היהודים לא רוצים בכך.
לבסוף, באשר להצעה של ד"ר קידר – הגבתי לו בסרטון הוידאו המפרט את דבריו, אוכל לחפש את התגובה. בגדול, קידר מציע מעט מדי, מה שבוודאי יידחה על-ידי הערבים, ולא יפתור את הסכסוך.

*

אבל הדברים האלה כל-כך ידועים, שמיותר לפרסם אותם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s