הידד/בוז

לפילוסוף א. ג' אייר יש תורת מוסר פשוטה ביותר. הוא אומר שכל תפיסת המוסר שלנו בעצם מבוססת על רגשות פרימיטיביים של 'הידד!' או 'בוז!', הנובעים מהמבנה הרגשי שלנו. אין למוסר הצדקה רציונלית מעבר לכך. גם אין מוסר אובייקטיבי, או אלוהי. על אותו הדבר עצמו אדם אחד יכול לומר 'הידד!' ולהחשיבו כטוב מוסרי, ואילו אדם אחר יאמר 'בוז!', ויחשיבו כרע מוסרי.

באופן דומה, פרופ' לייבוביץ דיבר על 'הכרעה אישית' של האדם בענייני מוסר, ואם בעיניי האדם המערבי הערך העליון הוא צדק, נאמר, הרי שבעיניי חיילי הקיסר היפני הערך העליון הוא למות בקרב עבור הקיסר – ואין להכריע בין שני אלה איזה סולם ערכים 'טוב' יותר. אני זוכר שכשקראתי לראשונה את דברי אייר הבנתי סוף-סוף מנין שאב לייבוביץ את תורתו זו. כלומר, אני חושב שהבנתי.

באופן דומה, אני מסתכל על השיח הפוליטי היום, והוא נראה לי תואם מאוד את משנתו של אייר. לא הרבה יותר נאמר מאשר 'הידד!', או 'בוז!'. וגם כאן על אותו דבר עצמו, אדם אחד יאמר כך, ואדם שני יאמר אחרת. אין שום קריטריון מאחד, או מכנה משותף כללי.

האם אני טוען שזה בהכרח רע? לאו דווקא. כלומר, כן, זה נראה לי רע, אבל רק בגלל שתחושתי הפרימיטיבית, כנראה, היא – 'בוז!'. אבל האם אני יכול לקבוע שאכן זה רע? כנראה שלא. אבל המעט שאפשר להפיק מכאן היא הידיעה, שזה אכן מה שעומד לפנינו.

או שמא אוכל להוכיח שזה רע? יתכן. הרי על מה אייר מדבר? על רגשות 'פרימיטיביים'. אלא שמאז הקיום הפרימיטיבי האדם פיתח תרבות ענפה, האם נוכל להתעלם מכל התפתחותו הרוחנית לאורך השנים? וגם מבחינה פיזיולוגית – מערך-התגובה הידד/בוז הוא רגשי, ולכן שייך למערכת הלימבית במוח, בעוד תוצרי החשיבה שהצטברו לאורך השנים הם שכליים, ולכן שייכים למעטפת המוח, שהיא התפתחות אבולוציונית מאוחרת יותר של האדם. אם כך, לא להשתמש במערכת המשוכללת יותר – הרי שניתן לראות פה טעם לפגם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s