שעה על מרקס, מאת פול סטרת'רן

שעה על מרקס, מאת פול סטרת'רן

התורה של מרקס ידועה מאוד, ובכל זאת אחזור על עיקרי הדברים, וכמו תמיד – אנסה לדייק, אך יתכנו טעויות.

הספר מתחיל דווקא מדבריו על האפיסטמולוגיה. מכאן הוא הגיע למשפטו המפורסם – הפילוסופיה עד עכשיו רק תיארה את העולם, המטרה היא לשנות אותו.
כמו כן, מתוארים מי שהשפיעו עליו – בראש ובראשונה הגל, ובעיקר בעיקרון הדיאלקטי שלו, אך גם פוירבך.

שותפו הרעיוני היה אנגלס, ואיתו כתב את 'המניפסט הקומוניסטי' הידוע, בו טען כי ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה של מאבק מעמדות. זאת ועוד – השוק החופשי פועל לטובת הקפיטליסטים העשירים בלבד. ואיחוד המעמד העובד, הפרולטריון, יביא לחברה שוויונית, חסרת מעמדות. 'לפרולטרים אין מה להפסיד אלא את כבליהם'. 'פועלי כל העולם התאחדו'.

באופן מפתיע, הוא לא תמך במהפכה של 1848, אלא טען שיש לשתף פעולה עם הבורגנות.
בהמשך הצטרף לליגה הקומוניסטית.
חי בעוני בלונדון, עם אשתו וילדיו.

בשנת 1859 הוא כותב ספר כלכלי, בו הוא מתחיל לפרוס את רעיונותיו.
הוא אומר, כי החיים החברתיים נשענים על המבנה הכלכלי. האידיאולוגיה היא מבנה העל והכלכלה היא מבנה הבסיס.
1859 הוא גם זמן פרסום מוצא המינים של דרווין, והמחבר דן קצת בכמה קווים משותפים שלהם.
עוד הוא מדבר על ניכור. בנצרות – התודעה מופנית פנימה, ועל כן היא מנותקת מהעולם, ואילו בפגניות – יש עולם הרמוני.
הבעיה, הוא אומר, היא ברכוש הפרטי. כך, כל אוצרות הידע מצומצמים לתחושה שהדבר ברשותי. הכסף הופך לתמצית קיום האדם. התוצאה היא יחסים חברתיים מעוותים, בפוליטיקה, בתרבות וכן הלאה.
גישתו – מטריאליזם היסטורי. והיא מתאימה לתקופתו.

הקפיטל, ספרו המרכזי, פורסם בשנת 1867, ובו כל הדברים האלה מופיעים בצורה מפורטת יותר. הוא פורסם בשלבים, בכמה כרכים.
מרקס טוען שהקפיטליזם מכיל סתירות. למשל, תחרות מגדילה חברות, ומביאה לפשיטת רגל של החנויות הקטנות, כך שבסופו של דבר מתקבלים מונופולים, שהורסים את התחרות.
למעשה – זו אכן בעיה חריפה, הקיימת עד היום. כך למשל פרופ' זליכה בקמפיין הבחירות האחרון שלו דיבר על מאה מונופולים השולטים היום בשוק הישראלי, ויש לפרק אותם.
לכן, הוא אומר, הקפיטליזם יקרוס. כי הוא לא צודק, ומתבסס על ניצול. השיטה – הקפיטליסט מחזיק באמצעי היצור. כך, העובד לא מקבל את מלוא הערך של עבודתו, שהרי בעל המפעל רוצה גם להרוויח. ולפי מרקס, הערך מחושב לפי העבודה שהושקעה במוצר.
מנגד – בשיטה הקפיטליסטית שוק הסחורות קובע את ערך המוצר, ולא העבודה שהושקעה בו, למרות שגם לכמות העבודה יש משמעות. הוא עובד על ערכים של תחרות, סיכון ויצירתיות.
לפי מרקס, על המדינה להשתלט על אמצעי היצור, וליצור כלכלה נשלטת. זו תהיה 'הדיקטטורה של הפרולטוריון'. וזה יהיה 'סוף הפרה-היסטוריה האנושית'.

כך באמת קרה בברה"מ, ושמונים שנה אחרי מותו – בשליש מהעולם, למעשה, כולל את סין.
אבל הביקורת ברורה – המשטרים הקומוניסטים היו לא יעילים מחד, ורצחניים פעמים רבות מאידך – בעיקר בברה"מ של סטלין ובסין של מאו. גם היום הממשל בסין רודף מתרגלי פאלון גונג, ואף מדובר על קצירת איבריהם, וכן מדכא את המיעוט האויגרי המוסלמי.
עם זאת, המחבר טוען כי חלק נשאר רלוונטי. השאלה מה.

עוד ממשפטיו הידועים –
מכל אחד בהתאם ליכולתו, לכל אחד בהתאם לצרכיו.

הדת היא אופיום להמונים.

*

אז את הביקורת הברורה אמרנו, ובכל זאת, במה אפשר ללמוד ממרקס? אפשר ללמוד ממנו על הכשלים שאכן קיימים בקפיטליזם.
על עניין צמיחת המונופולים כבר כתבתי, ורק אזכיר כי גם אדם סמית, חלוץ הקפיטליזם, התנגד ליצירת מונופולים. אבל הבעיה חמורה הרבה יותר.
למשל, התרחבות פערי השכר. עשירים בעולם המערבי מרוויחים פי מאה ויותר מהעובד הממוצע, בגרף שרק הולך ומחריף. תאמרו שאין בעיה בכך? אני חושב שיש. יש בעיה שקומץ עשירים הם אלה ששולטים בעולם. אנחנו מתחילים לראות את זה בשרירותיות החלטות של בעלי הרשתות החברתיות, שמחליטים את מי לצנזר. ועוד שרוב החברות האלה עובדות כמעט בלי לשלם מיסים.
ועוד בעיה היא הבעיה התרבותית. הקפיטליזם תמיד יפנה למכנה המשותף הרחב, והוא תמיד יהיה ירוד. כך אנו מקבלים תרבות ירודה וקלוקלת, שההמון צורך בשמחה. תאמרו שאין בעיה בזה, וש'העם יקבל מה שהעם רוצה'? אבל אני חושב שכן יש בעיה כזה, כי כך נוצר אדם צרכני שטוח ולא ביקורתי, שאפשר לעשות איתו הכול.
אלה רק חלק מהבעיות, המיידיות ביותר. ומה אפשר לעשות בנוגע אליהן? על כך אולי בפעם אחרת.
ורק צריך לציין עוד את משבר הקורונה האחרון, שיש לו השפעות אף בתחום זה, לא רק של כלכלה, אלא אף של חשיבה קולקטיביסטית. אך גם את זה אשמור לפעם אחרת, כי כבר הארכתי מדי.

מחשבה אחת על “שעה על מרקס, מאת פול סטרת'רן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s