שעה על יום, מאת פול סטרת'רן

שעה על יום, מאת פול סטרת'רן

יום – פילוסוף חשוב ומעניין. היה סקוטי מיוחס, ומראשוני האתיאיסטים.

בספרו 'מסה על טבע האדם' כתב על עקרונות הידע האנושי. איך אנו יודעים מה שאנו יודעים.
הוא היה אמפיריציסט, כלומר סבר שהידע נובע מהניסיון. אבל בספרו הוא מדבר על שני ערוצי ידיעה – התרשמויות ורעיונות (impressions and ideas).
לפי יום, אנו מקבלים רק התרשמות, כך גם בנוגע לסיבתיות. אין קשר לוגי בין שני אירועים, ולא ודאות לעתיד. לאינדוקציה, למידה מהפרט אל הכלל, אין ודאות. למשל, המשפט 'כל הברבורים לבנים' אמנם נכון לפי תצפית (בזמנו של יום), אך לא יכול להיות ודאי. ואכן, היום אנו יודעים שיש גם ברבורים שחורים שנמצאו.
זהו, בעצם, הרס הבסיס לכל מדע, אף כי יום תמך מאוד במדע.

אבל – אף אחד לא הגיב לספר זה, והוא חזר לאדינבורו וכתב על מוסר ופוליטיקה. אבל אז האשימו אותו באתיאיזם, והוא עזב לאנגליה. שם התחיל לכתוב את ההיסטוריה של אנגליה, וכשסיים אחרי שנים רבות, זה היה רב מכר גדול וחשוב.

עוד כתב חקירה בנוגע להבנה האנושית, וחקירה בנוגע למוסר האנושי. שם הוא טוען, כי חמלה – מתחילה כרעיון ויכולה להמשיך כתחושה.
הוא הפעם זכה להצלחה רבה וחזר לאדינבורו. שם כתב על נושאים רבים, כמו ניסים (אין) והתאבדות (נתון לבחירתך).

כל ספריו נכנסו לרשימת הספרים האסורים של הכנסייה, וכידוע זה כבוד גדול.

בהמשך, הפך למזכיר השגריר בצרפת, ושם נקרא על ידם 'וולטר האנגלי'.
רוסו, ההפוך ממנו בפילוסופיה שלו, התארח אצל יום כשברח מצרפת, וכשחזר לצרפת דיבר בגנותו.
אדם סמית היה בן זמנו וארצו, ואולי הושפע ממנו.
כשחלה למות, התקבצו סביבו אנשים לראות האם יחזור בתשובה לפני מותו, אך הוא מת בלי לחזור בתשובה.

השפעתו –
קאנט אמר על יום, שהוא 'עורר אותו תרדמתו הדוגמטית'.

הוא השפיע על מאך, שטען שחוקים פיזיקליים הם מה שנתפס על ידינו. וכך בחלל נראים רק היחסים של האובייקטים בו, וכן קורה גם בזמן. ומאך השפיע על תורת היחסות של איינשטיין.

השפעתו במדע –
למשל האטום. מנדלייב ואבוגדרו כתבו את המחקרים שלהם בהתבסס על האטום, אך מעולם לא ראו אטום. אטום היה רק הסבר. לפי זה, יום טעה, כי הידע התקבל לפי רעיון ולא לפי תצפית. ואף כי היום אנו יודעים שיש אטום.
מצד שני, במכניקת הקוונטים, הייזנברג הראה כי אין אפשרות לתאר אטום. הוא תמיד תלוי בקונספציה שלנו. וזה מתאים למה שאומר יום.

גם הפוזיטיביזם הלוגי של חברי החוג הוינאי הולך בעקבות יום.

סיכומו של דבר, תפיסה רבת חשיבות עד לימינו. ובכלל, הוויכוח שבין הרציונליסטים והאמפיריציסטים הוא יסודי ועמוק, לא רק בפילוסופיה, אלא אף במדע.

מחשבה אחת על “שעה על יום, מאת פול סטרת'רן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s