שעה על דקארט, מאת פול סטרת'רן

שעה על דקארט, מאת פול סטרת'רן

דקארט הוא הפילוסוף הראשון של העת החדשה, והציג שיטת חשיבה חדשה.

בחייו, היה נוהג לקום בצהריים, התגייס לצבא, שם פתר בעיה מתמטית כלשהי, וכך פגש את ביקמן, שנשאר בקשר איתו. בזמן זה התנהלה מלחמת שלושים השנים, שנמשכה עד מותו בערך.
הוא ראה חזון מתמטי, וכן שורת חלומות, והחליט בעקבות כך שיקדיש חייו ללימודים.
הוא התחבר עם האב מרסן המלומד, ונשאר בקשר איתו גם בהמשך.
למרות שהיה רגיש לקור, עבר להולנד הקרה, אך הפתוחה והליברלית בזמן ההוא. בה פעל גם שפינוזה, ועוד.

תחילה כתב ספר עם השיטה שלו – להגיע לוודאות, תוך שימוש באינטואיציה ודדוקציה. גם עסק באסטרונומיה, ופענח אורות כלשהם בשמים שהופיעו אז (יסלחו לי האסטרונומים על חוסר הפירוט).

כתב ספר 'על העולם', שעסק במגוון שטחים מדעיים. שם הוא גם הניח את יסודות האמבריולוגיה. רמברנדט העיר לו על כך הערה (שלא הספקתי לכתוב). אבל הוא האמין בתורת קופרניקוס, אותה קרא דרך גלילאו, והחליט לגנוז את ספרו, שכן זה סותר את דעת הכנסייה, בה האמין. הוא הואשם בפחדנות בגין זאת.

היה דואליסט – העולם מורכב משכל וחומר. הגוף הוא מכניסטי. וכיצד מתקשרים שני אלה? על כך לא הצליח לענות, אף כי ניסה להציע כי הקישור נעשה בבלוטת האצטרובל במוח – מה שלא נכון.

היה לו רומן עם הלן, שהייתה משרתת, וממנה נולדה לו בת בשם פרנסין. הוא אהב אותה, אך התייחס אליה כאחייניתו.

ספרו החשוב – המאמר על המתודה.
הוא שינה את פני המתמטיקה, שכן בו מופיעה מערכת הקואורדינטות הקרטזיאנית, ובה ייסוד הגיאומטריה האנליטית. כמו כן, בספר זה חידושים באופטיקה ועוד.
והקדמת הספר – שינתה את פני הפילוסופיה.
הוא כתוב בצורה מובנת, ובצורת סיפור אוטוביוגרפי.
צעד ראשון של המתודה – הטלת ספק בכל.
צעד שני – דבר יחיד אינו מוטל בספק – אני חושב. מכאן – אני חושב, משמע אני קיים.
(יש עוד חלקים למתודה, ופעם כתבתי על כך ביתר פירוט).
הספר פורסם אנונימית, גם בצרפתית, אך מחברו זוהה מהר מאוד – והכנסייה התקיפה אותו.

הוא עבר דירה שוב. פרנסין בתו חלתה ומתה, ודקארט היה שבור.
אז סיים את ה'הגיונות'. שלח אותו לאב מרסן.

כאן פיתח את הרעיונות שהופיעו במאמר על המתודה. למשל, הטלת ספק עכשיו כללה גם הטלת ספק בגיאומטריה, שהרי יכול להיות 'שד מתעתע', שמטעה אותנו.
כמו כן, הוא ממשיך להוכחת האל, בעזרת טיעוני אנסלם ואקווינס. (למעשה טיעונו יותר מורכב, וגם על כך כבר כתבתי בעבר).
פילוסוף בשם סנשז הציע מהלך דומה לפניו, אך לא היה ידוע – אומר המחבר.

דקארט שלח את הספר לקסנדי, הובס ואחרים לקבל את תגובתם, ופרסם את הספר עם תגובותיהם.
אבל שוב העניין הוביל לתרעומת של הכנסייה, והפעם נכנס הוויכוח גם להולנד הליברלית. הוא הואשם באתיאיזם וחילול הקודש.
בשעה זו, הוא כבר היה מפורסם בכל אירופה.

הנסיכה קריסטינה משבדיה רצתה לקדם את המדעים בארצה והזמינה אותו. תחילה הוא סירב בנימוס, אבל היא התעקשה בתוקף, אז הוא נענה לה.
בשבדיה התחיל חורף קשה. ונקבע לו לתת שיעור לנסיכה בחמש בבוקר, שלוש פעמים בשבוע. זה האדם שנהג לקום בצהריים, ולא היה יוצא מהבית בלי סוודר וצעיף. בתוך שבועיים חלה, בסוג של שפעת כנראה, ומת.

*

פרק זה הוא יותר סיפורי ופחות עיוני, ועל כן לא אגיב הפעם, ואשמור את הערותי לפעם אחרת.

מחשבה אחת על “שעה על דקארט, מאת פול סטרת'רן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s