קריאה באפולוגיה מאת אפלטון

אפולוגיה, מאת אפלטון.

טוב, זה דיאלוג מופתי, ואני לא מתכוון לסכם אותו, וגם כתבתי עליו כמה פעמים בעבר, אבל אעלה כמה נקודות.

כידוע, לסוקרטס נאמר בדלפי שהוא החכם באדם, ולפי ניתוחו זה בגלל שהוא יודע שהוא אינו יודע.

הביקורת על כך כבר נאמרה, כמדומני, על ידי ניטשה, שראה בכך צניעות מזויפת, והעדיף חכם המתפאר בחוכמתו.
אבל אולי ביקורת קדומה יותר, על אף שלא נאמרה במפורש כביקורת, אפשר לראות בהגותו של אריסטו, שבניגוד לדרכו של סוקרטס, שהתמחה בעיקר בשאלת שאלות, הוא התחיל להציג גם תשובות, בשיטה מסודרת, ובעצם ייסד את מה שאנו קוראים היום 'מדע', וגם היה הראשון שהפריד את המדע לתחומיו השונים.
אבל, יש כאן מוסר השכל. כי אריסטו ללא ספק הועיל הרבה לעולם בהגותו, אבל הוא גם הזיק הרבה, מכיוון שדבריו נתפסו כאמת המוחלטת במשך מאות שנים, לכל אורך ימי הביניים, וכך בעצם עצרו את ההתפתחות המדעית, ולא קידמו אותה. מה שהיה נחוץ כדי לשנות זאת היא קצת מהשאלה והחקירה הסוקרטית, לא לקבל דבר כמובן מאליו רק בגלל שהוא מוסכם, אלא להמשיך ולחקור.
ובעצם, כך מתקדם המדע, כלומר בשילוב של שניהם, השאלה הסוקרטית והתשובה האריסטוטלית. וכבר עמד על כך תומס קון בספרו הנודע 'המבנה של המהפכות המדעיות', שלפי דבריו תמיד קיימת 'פרדיגמה' מדעית שבתוכה המדע עובד, אבל התקדמות רצינית של המדע באה רק תוך שבירה של אותה פרדיגמה.

כמו כן, סוקרטס מואשם בשני דברים –
ראשית, הוא משחית את הנוער. והוא שואל – בכוונה או לא בכוונה? ונענה – בכוונה! אך אדם טוב לא יעשה רעה בכוונה, והוא אדם טוב…

ושנית, סוקרטס מואשם באתיאיזם, הוא אינו מאמין באף אל.
אבל, הוא עונה, הוא מאמין בצורות רוחניות, אלוהיות, שהן חצאי אלים, ולכן אין להאשימו בכך.
(אני מקווה שאני מדייק בנקודה הזו. אני מכיר מישהו שעשה דוקטוראט על תפיסת האל אצל אפלטון, והיא בוודאי מורכבת יותר מזה).

כשהאזנתי לכך נזכרתי בפוסט שהעלה תומר פרסיקו ביום שישי, על כך שהחילוניות במערב התחילה מרעיון הבריאה בצלם אלוהים, שעל כך כתב ספר. בתגובות אמרו לו שקודם לכן אולי היו אתיאיסטים, אלא שלא היה אפשר להצהיר על כך בגלוי. והוא ענה, כמדומני, שהיו תקופות שהדבר היה אפשרי, למשל בתקופה היוונית. אז הנה, לפחות בתקופת סוקרטס – הדבר היה בלתי אפשרי. ומה היה בזמנים אחרים – איני יודע.

ובנאום האחרון סוקרטס אומר, שאל יחשבו שבזה שהם הורגים את מי שביקר אותם הם עושים טובה לעצמם. להיפך – הוא צופה להם רעה גדולה שתבוא להם אחרי מותו. ושוב – האם רעה זו אכן באה – לצערי איני יודע.

והמשפט האחרון –
עכשיו הגיע הזמן שיפנה כל אחד לדרכו, אני למות ואתם לחיות. איזו דרך טובה יותר – זאת רק האלים יודעים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s