פילוסופיה מוסלמית בימי הביניים, בסדרת עולם הפילוסופיה

פילוסופיה מוסלמית בימי הביניים, מאת תומס גסקיל, בסדרת עולם הפילוסופיה.

הסיכום הפעם לא יהיה יסודי מאוד.

בתחילה מדובר על הפילוסוף המוסלמי הראשון – אל קינדי, ועל מפרש אריסטו החשוב – אלפראבי. אדלג על זה.

עיקר הספר מוקדש לאבן סינא.
ההבחנה החשובה שלו היא בין מחויב המציאות, שקיומו הכרחי, לאפשרי המציאות, הקונטינגנטי, המקרי.
מלבד זאת יש לו עוד קטגוריה – הבלתי אפשרי – כגון ריבוע עגול, אך היא נפסלת משום שאינה יכולה להתקיים.

בספר מבחינים גם בין שני סוגים של מחויב המציאות, אך לא הצלחתי לעקוב אחר זה. הסוג הראשון על כל פנים הוא ההכרחי, כמו סיבה ותוצאה.

כמו כן, הוא מבחין בין קיום, שהוא הכרחי, ומהות, שהיא מקרית.

כך גם יש שתי סיבות – סיבה פועלת, כמו הבנאי שהוא סיבת קיום הבית, ומלבד זאת עוד סיבה שגורמת לכך שהבית ימשיך להתקיים, סיבה תומכת.

מכיוון שלכל דבר יש סיבה, חייבת להיות סיבה ראשונה, שהיא מחויב המציאות. והיא הסיבה גם לקיום וגם למהות.
ומחויב מציאות זה נמצא באחדות, וללא מחלקים, ומהותו היא קיומו.
כל הקיום מלבדו הוא מקרי, אפשרי המציאות.

ואולם, יש להעיר, שכשם שהסיבה הולכת אחורה עד הסיבה הראשונה, היא מחויב המציאות, כך גם היא צריכה ללכת קדימה, כך שגם כל התוצאות הן הכרחיות – וזו התפיסה הדטרמיניסטית.

כמו כן, הקיים הראשון אינו נמצא בעולם, אבל כל הקיים בא ממנו.
הוא ממשיל זאת לשמש, שכל האור בא ממנה, והיא מוארת מעצמה.

ואיך ההכרחי יודע את המקרי? על ידי כך שהוא יוצר אותו. הידע שלו הוא לא כידע שלנו.

כמו כן, גם לאדם שני סוגי ידע –
ידע של הריבוי – והוא פסיכולוגי, וידע לא של הריבוי והוא אינטקלטואלי.

כמו כן, הקיים הראשון יודע הכול, והוא גם כל יכול, כי אינו מוגבל על ידי תשוקה לפעולה, כי הוא שלם, ולא ניתן לתרום לו דבר. רצונו נובע מידע, והוא יוצר רק מה שקיומו עדיף מאי-קיומו, כלומר שעולמנו הוא 'הטוב שבעולמות האפשריים' (כמו שאמר לייבניץ, ואף בוקר על כך נמרצות).

אנשים, לעומת זאת, פועלים מתשוקה או מנטייה אישית – מה שבתנועת המוסר היהודית נקרא 'נגיעה' (אם אינני טועה).
אבל חובת האדם לשרת את הטוב, הוא ההכרחי, הבלתי משתנה. וזאת עושים דרך חקירת המושכלות. וזו הדרך להגיע לאושר.

הנאות החושים רק מטשטשות זאת. הוא מדמה זאת לבולימיה, שבה קיים רעב, אבל האדם לא מודע לו, בגלל מחלתו. כשמוסרת המחלה אז בא הרעב הבריא.
וכן, גורל הנשמה אחרי פרידתה מהגוף תלוי בזה.
אנשים רוצים איחוד מיסטי עם העל זמני ההכרחי, הוא אומר, אך מגיעים אליו דרך ההיגיון, וכך מגיעים לגאולת הנשמה.

*

אחריו בא אל גזאלי.
הוא מספר שראה שכל מי שנולד מוסלמי, או יהודי, או נוצרי, פשוט נשאר בדתו, אבל הוא חיפש ידע אמין. הוא טען כי יש שתי דרכים לידע כזה – ידע מהחושים, וידע שהוא אמת הכרחית, כמו המתמטיקה. אבל אז התחיל להיות סקפטי. בנוגע לידע החושים – אפשר שהוא חולם, הוא אמר, כמו דקארט. ובאשר לאמת ההכרחית – גם כאן היה סקפטי, אולי גם זה כחלום, ומה שנראה לו נכון עכשיו לא יראה לו כך בעתיד (מה שבאמת קרה).
בהמשך החריף את טענותיו, ואמר שהוא רוצה להיות מורה רק בשביל הכבוד. אז מכר את רכושו ונסע לירושלים, אך בהמשך חזר לעירו, והתבודד כמה שנים  אז גילה את המיסטיקה, ובייחוד את הסופיזם. הוא אמר כי סקפטיזם מתאים רק לידע אינטלקטואלי, אבל הידע האמיתי הוא מעבר לו. וזהו ידע הנבואה. לכן יש ללכת בעקבות הנביא מוחמד, ולקבל את הדרכת האמונה, בדרך הניסיון.

אז כתב את ספרו החשוב 'דלות הפילוסופיה' (מילולית – אי בהירות הפילוסופיה), ושם הוא תוקף גם את הפילוסופים וגם את התיאולוגים.
את הפילוסופים הוא תוקף בשלוש נקודות, הנובעות מכך שהם מתייחסים לאמונה כלוגיקה –
האחת, שהם טוענים שלגוף אין תחייה, רק לנשמה המשכילה.
השנייה, שהם טוענים שאלוהים יודע את רק את הכללי ולא את הפרטים.
והשלישית, שהם טוענים שלעולם אין התחלה, נקודת בריאה.
ונגד התיאולוגים הוא אמר, שבוויכוחיהם הם מרבים שנאה, וכן הם מבטלים חקירות מועילות, משום שהידע שמופק מהן לא מופיע בקוראן. אבל יש מקום גם לחקירות השכליות, שלא בענייני אמונה.

*

ההוגה הבא הוא אבן רושד, שענה לאל גזאלי בספר 'דלות הדלות'. בו הוא ביקר את אבן סינא שחרג מאריסטו, ועל אל גזאלי אמר, שלא הבין את טענות הפילוסופים –
בנוגע לתחייה – הרי זו טענה ספקולטבית.
בנוגע לכך שאלוהים לא יודע את הפרטים – הפילוסופים לא אומרים זאת.
ובאשר לטענה שאין בריאה – התיאולוגים לא מאשמים אותם בזה.
לכן צריך 'חלוקת עבודה' – החלק האינטלקטואלי – לנשמה, והחלק הדתי – לחיים בקהילה ולהתנהגות מוסרית.

*

להגות זו הייתה השפעה רבה על הרמב"ם ועל הפילוסופיה היהודית כולה, וכן על המחשבה הנוצרית בימי הביניים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s