קארן ארמסטרונג – המאבק על אלוהים

קארן ארמסטרונג – המאבק על אלוהים –
Karen Armsrtong – The battle for god.
2008.

דברים שכתבתי במהלך השמיעה –

מקשיב לזה עכשיו, ספר מצוין, קארן ארמסטרונג יודעת לספר סיפור. רק מה – 22 שעות.

קארן ארמסטרונג סוקרת את התפתחות היהדות, האסלאם וארצות הנצרות בכל העת החדשה, בארבע השעות הראשונות של ספרה. מעניין מאוד, אבל במיוחד אני אוהב הבחנה שהיא חוזרת עליה – בין מיתוס ללוגוס.

עוד ארבע שעות בספר של קארן ארמסטרונג, הגענו כבר למאה ה-19 בסקירה ההיסטורית של העולם היהודי, המוסלמי והנוצרי. וכל זה רק הקדמה, בעצם. הספר עוסק בפונדמנטליזם דתי בשלוש הדתות היום. טוב, יש עוד 14 שעות.

עוד ארבע שעות אצל קארן ארמסטרונג (סה"כ 12 שעות עד כה) והיא הגיעה כבר למאה העשרים, עם בובר, שלום, גורדון וכו', ובצד הנוצרי – הפנטקוסטליסטים.

*

אתמול כתבתי בתגובה לעצמי, בנוגע לספרה של קארן ארמסטרונג, וכדאי להדגיש –

מעניין מאוד, היא מדברת על הרב קוק שיצר מיתוס, ואז על בנו, הרב קוק הבן, שהפך את המיתוס… היא לא אומרת המילה, אבל צריך להגיד – לאתוס.

פירוט מתוך ויקיפדיה –
מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירועים (בין אם בעבר, ובין אם בהווה או בעתיד) שיש להם חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת, לרוב בהשתתפות אלים או גיבורים על אנושיים, אך הכולל גם סיפור אשר למשתתפים בו, בין אם הם מופעלים או מפעילים, קיים אופי פרסונלי, התורמים לעיצוב זהותה ותפיסתה של אותה הקבוצה, המאמינה והדבקה במיתוס.

אתוס (מיוונית: Ἦθος, תרגום מילולי: מקום מוכר, הרגל, דמות, תכונה) הוא מונח המשמש לתיאור מכלול האמונות והרעיונות המנחים ומשקפים את התנהלותה של חברה מסוימת, אומה, אידאולוגיה או תרבות, וכן את התנהלות הפרטים המרכיבים את אותה קבוצה.

אתוס משותף של קבוצה מסוימת יכול להתפתח כתוצאה מאירוע היסטורי שהתרחש במציאות או כפיתוח של עלילה דמיונית. המכנה המשותף לשני מקורות האתוס הללו הוא האמונה המשותפת לחברי הקבוצה החולקים אותו בהווה כי הם עצמם מהווים את ממשיכי דרכם של אבותיהם, גיבורי האירוע ההיסטורי, ונוטלים על עצמם מחויבות להמשיך ולפעול בעתיד על פי הדרך שהתוו משתתפי האירוע המקורי.

*

עוד ארבע שעות אצל ארמסטרונג. היא עברה על השאה האירני ומהפכת חומייני, אבל לא ממש התרכזתי בזה, עברה לתיאור הגותו של הרב צבי יהודה קוק, ואת תנועת ההתנחלות בראשיתה – הדוגמה שלה לפונדמנטליזם יהודי, ועכשיו היא עוברת לתיאור האוונגליסטים בארה"ב – הדוגמה שלה לפונדמנטליזם נוצרי.

*

שש שעות אחרונות – עוד על אוונגליסטים, על תנועת גוש אמונים ועל חומייני באירן. בנוגע לכך, בהקשר של חטיפת בני ערובה, היא אומרת שהפונדמנטליסם, בשלוש הדתות, נכשל בכיבוד האדם באשר הוא אדם.
בהמשך היא דנה גם בקיצוניות במצרים, רצח סאדאת ועליית האחים המוסלמים. סאדאת אמנם היה מוסלמי, אך הנהיג את המדינה בדרך חילונית לדעתם.
כן היא מדברת על ג'יהאד. כידוע, בקוראן יש פסוקי שלום ופסוקי מלחמה, אבל האחרונים מופיעים אחרונים, ולכן מבטלים את הראשונים.
וביהדות – היא סוקרת את עליית המפלגות החרדיות, ושוב חוזרת לקיצוניות הדתית המדינית, שלפיה מדגישה את הצדדים השליליים שבתורה, כמו מחיית עמלק. ובהקשר הזה היא מזכירה את המחתרת היהודית, כהנא, גולדשטיין, יגאל עמיר ועוד.
בצד הפלסטיני – היא מזכירה את ערפאת ואת השייח יאסין, ראש תנועת החמס, שבהתחלה הייתה תנועת חסד ערבית, שנתמכה על ידי ישראל, אך בהמשך קיבלה תפנית מדינית והפכה לקיצונית.
ובארה"ב – לפי סקרים, רבים בה הפונדמנטליזם. היא מתעכבת במיוחד על הניסיון ליצור 'מדע נוצרי', ואין זה תחומה הטבעי של הדת, לדבריה. ולבסוף היא דנה בקיצוניים התומכים ב'עליונות לבנה'.

הגדרתה המובלעת של הפונדמנטליזם היא – השקפה דתית שתומכת בהבנה מיתולוגית של המציאות, וכן קריאה ליטרלית של הטקסטים הקדומים, כאשר החברה המודרנית החילונית מבוססת על לוגוס, חשיבה הגיונית.

*

ואולי כדאי להביא הגדרה מדויקת גם של הלוגוס (של המיתוס כבר הוצג). מתוך ויקיפדיה –

לוגוס (ביוונית: λόγος, בארמית: מֵימְרָא) הוא מונח יסוד בפילוסופיה יוונית, שמשמעותו רחבה ומורכבת ומתייחסת כללית להגיון, תבונה, דיבר ושיח ולשכנוע באמצעותם. מושג הלוגוס הושאל על ידי התאולוגיה הנוצרית כדי לתאר את מערכת היחסים בין ישו, שלפני ואחרי האינקרנציה, לאל האב בתוך השילוש הקדוש.

בפילוסופיה היוונית –
למונח לוגוס יש משמעויות שונות בשפה היוונית ובהן: מילה, היגיון, לימוד או שיחה. אך הפילוסוף היווני הרקליטוס, במאה השישית לפנה"ס, היה הראשון שנתן למונח זה משמעות פילוסופית כאחדות המנהיגה את הכול, האחראית להיווצרות היקום ולסדר השורר בו. הפילוסוף אפלטון העניק לו את המשמעות של "דיבור", או "מילה", ואילו אריסטו, המשיך את הפרשנות האפלטונית והציג את הלוגוס כ"שיח רציונלי". האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית אמצה לעצמה את רעיונותיו של הרקליטוס, הגדירה את הלוגוס כתבונה השוררת ביקום וזיהתה אותו עם אלוהים או עם הטבע.

*

לסיכום, ספר מעניין ויסודי, קארן ארמסטרונג היא בעלת ידע מדהים, מה שהיה ברור גם בספרה האחר – 'ההיסטוריה של אלוהים', שתורגם לעברית. עם זאת, אין הוא מזעזע את האמות, בהיסטוריה היהודית רוב הדברים היו ידועים לי, ובהיסטוריה המוסלמית לא היו נחוצים לי כל הפרטים. זהו גם ספר ארוך מאוד, 22 שעות שמיעה, כמו 2-3 ספרים רגילים. ועדיין, שווה מאוד לקרוא אותו, או להאזין לו, שכן הוא קולח ורב מידע.

2 מחשבות על “קארן ארמסטרונג – המאבק על אלוהים

  1. תודה על הביקורת

    תורגמו כמה מעניינים שלה.

    מצער שלא הזכירה השפעות כלכליות שיצרו את הפונמנטאליזם החדש (הימין הפריבילגי בארץ), וכן היציאה נגד המדע שנתפס כאנטי דתי – מראה חולשה אמיתית של הדת הזו (הפונד' לסוגיו) שחושש לאבד מאמינים (שאכן 'מתפקרים' בכמויות).

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s