רשמים קצרים מהסדרה התיעודית 'נקודת מפנה' בנטפליקס

רשמים קצרים מהסדרה התיעודית 'נקודת מפנה' בנטפליקס.

במהלך הצפייה כתבתי שלוש הערות קצרות בפייסבוק, וביחד הן מתגבשות להמלצה כללית. אשתף אותן כאן, לכל המעוניין.

א.
בנטפליקס עלתה עוד סדרה טובה – נקודת מפנה – על אירועי ה-9/11.
סיפורים אישיים, צילומים מדהימים, וסקירה כללית טובה של כל האירוע.
בינתיים ראיתי שני פרקים, וכאמור – מצוין.
דבר אחד ששמתי לב אליו בפרק השני – אחרי האירוע כולם התמלאו רגשות של כעס ורצון לנקמה, מה שאכן קרה מאוחר יותר, וזה מובן לגמרי. אבל ארה"ב היא אומה נוצרית, שמטיפה להימנע מרגשות כאלה. אז כפי שאנחנו רואים – הטפה לחוד ומציאות לחוד.
חוץ מזה מעניין אותי עד לאן יגיעו בסדרה, שכן היום המצב באפגניסטן שוב השתנה מן היסוד, כידוע.

ב.
נקודת מפנה פרק 3 – על הפרות החוק של ארה"ב אחרי 9/11, בכלא גואנטנמו שבקובה (עינויים), ובארה"ב (מעקב אלקטרוני ועוד).
'כל כוח שאין לו מגבלות מוביל לניצול לרעה', אומר שם אחד בסוף.

ג.
נקודת מפנה – סדרה על אירועי 9/11 ומה שבא אחריהם, בנטפליקס – מעולה.
סיימתי עכשיו את פרקים ארבע וחמש, האחרונים, שעוסקים בעיקר במלחמה באפגניסטן ובעירק. עסק מורכב מאוד, וגם מאוד אקטואלי, כידוע.
את ההחלטה לצאת מאפגניסטן נטל בהתחלה טראמפ, אבל אחריו ביידן ביצע אותה.
עשרים שנה האמריקאים היו שם, ועכשיו הטליבאן שוב שולטים. לי זה נראה הכישלון הגדול ביותר מאז מלחמת ויאטנם.
לפי איך שהדברים הוצגו, פשוט היה שם ניהול לא נכון. אבל אולי גם עם ניהול נכון לא היה אפשר להגיע לתוצאה אחרת, איני יודע. וזו גם שאלה, כידוע, עד כמה יש למדינה זרה לפלוש ולשלוט במדינה אחרת. גם לגבי זה איני בטוח.
בכל מקרה, כאמור, סדרה מעולה. סוף סוף חומר צפייה רציני בנטפליקס, וגם כזה שיכול לעורר חילוקי הדעות, מה שמגביר את ערכו בעיניי.
וגם למדתי הרבה דברים שלא ידעתי.
מומלץ מאוד.