גלילאו ומכחישי המדע, מאת מריו ליביו

גלילאו ומכחישי המדע, מאת מריו ליביו.
אריה ניר ומודן, 2021, 269 עמ'.

הספר הזה נמצא אצלי כבר כמה חודשים, אך רק עכשיו משום מה פניתי לקרוא אותו, וקראתי אותו ברציפות ובעניין.
מריו ליביו הוא סופר מדע פופולרי ידוע, וכתב על נושאים שונים. הפעם הוא מקדיש את ספרו לגלילאו, ומספק ביוגרפיה מפורטת ומרתקת שלו.
אזכיר כמה נקודות מפתח –
בתחילת דרכו, גלילאו, בן המאות ה-16 וה-17, בחן גופים נופלים, והגיע למסקנה שמהירות נפילתם של גופים כבדים וגופים קלים היא זהה, אם איננו מתחשבים בחיכוך האוויר. בזה הוא סתר את דעת אריסטו שהייתה מקובלת בזמן ההוא כסמכות שאין לערער עליה. אבל הוא צדק. אין להמעיט בחשיבות של סתירתו את המוסכמה האריסטוטלית.
בנוגע לכך ידוע הסיפור שעשה ניסוי כזה של זריקת חפץ כבד וחפץ קל יחדיו ממגדל פיזה, אבל זו כנראה רק אגדה.
בהמשך פיתח את המיקרוסקופ, שהומצא זמן קצר לפניו, והגדיל את יכולת ההגדלה שלו. כך הגיע לתגליות נוספות – הוא מצא את הירחים של צדק, והתחיל לזהות את הטבעת של שבתאי, הוא מצא תוואי חרוץ בפני הירח, וגם זיהה כתמים בשמש. ואלו רק חלק מתגליותיו.
אך הדבר הידוע ביותר בחייו הוא פרסום ספרו 'דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות', בו עימת, בצורה של דיאלוג בין שני דוברים, בין השיטה הקוסמולוגית של תלמי, שהייתה המקובלת באותו הזמן, ובה העולם נמצא במרכז, ובין זו של קופרניקוס, שקדם לו בכמה עשרות שנים, שבה השמש היא במרכז וכדור הארץ סובב אותה – דעה שהכנסייה שללה, משום שהיא סתרה לדעתה את כתבי הקודש.
ולכן, לאחר פרסומו של ספר זה, נערך משפט הכנסייה המפורסם, שבסופו הורשע גלילאו ונגזר עליו מאסר בית עד סוף ימיו.
לא איכנס כאן לכל הפרטים, וכדאי לקוראם בספר, אך רק אומר, שוב, כי גם המשפט הידוע שאמר – 'ואף על פי כן, נוע תנוע' – גם הוא כנראה לא יותר מאגדה (אולי אמר זאת אחר-כך לחבריו). וכנראה זהו טבע האדם – לקשט סיפורים אמיתיים בנופך אגדי.
ולאחר ספר זה פרסם גלילאו, בקושי, עוד ספר חשוב, שנקרא בקיצור – 'שני מדעים', ובו בין היתר ניסח את מה שבהמשך יהיה המשפט הראשון של ניוטון.

אין ספק שסיפורו של גלילאו מעורר השראה, וכך הוא עשה לאורך דורות, ומריו ליביו מיטיב לתאר את חייו ותגליותיו בצורה מאירת עיניים, ולכן כדאי מאוד לקרוא ספר זה. אני נהניתי ממנו מאוד.

ומה בעניין מכחישי המדע שבכותרת? כאן ראוי לומר שאין זה מרכז הספר, וליביו מקדיש לו משפטים ספורים לאורכו, ועמודים בודדים בסופו.
וגם כאן צריכים להיות זהירים. כי הסיפור של גלילאו יכול לשמש דוגמה לכאן ולכאן. מצד אחד הוא כמובן מראה עד כמה חשוב חופש המחשבה, ובפרט חופש המחשבה במדע. אך מצד שני צריך לזכור שגם בתוך המדע לפעמים התעלמו מתגליות אדם בודד, כדוגמת זוכה הנובל פרופ' שכטמן, ועל כן גם המדע צריך לשמור על ענווה.
ואמנם, ליביו מתייחס לכפילות זו ומכנה את טענת הנגד 'גמביט גלילאו' ודוחה אותה, אך לדעתי היא עדיין תקפה.
בכל מקרה, ליביו מתייחס בדבריו לשני נושאים. הראשון הוא הבריאתנות, או תומכי התיכנון התבוני, ומלחמתם בתורת דרווין. והשני הוא משבר האקלים, המקובל על רוב מוחלט של המדענים, אך יש המתכחשים לו. בשני מקרים אלו אני מסכים איתו. ואולם, היום כידוע הדיון הזה הוסט לכיוון החיסונים ויעילותם, וכאן יש פנים לכאן ולכאן, ולא אכנס לזה במסגרת זו.

ולבסוף, ליביו משווה בין גלילאו ואיינשטיין בנוגע לגישתם כלפי מדע ודת. שניהם תמכו בחופש המדעי, אך בגישה כלפי אלוהים יש ביניהם הבדלים. גלילאו, אחרי הכול, היה נוצרי, ואילו איינשטיין חילוני המאמין ב'אלוהים של שפינוזה', או 'אלוהים הקוסמי', והדברים ידועים.
ואולי אפשר להוסיף השוואה נוספת בה הם דומים – גלילאו התחיל מבדיקות פיזיקליות על כדור הארץ, ואז פנה אל הכוכבים. וגם איינשטיין התחיל בתורת היחסות הפרטית, שאותה הרחיב אחר-כך לתורת היחסות הכללית, המיישמת את הפרטית בחלל, ומנסחת מחדש את הגרוויטציה שיוצרים הכוכבים.
וכך גם בהמשך לגלילאו בא ניוטון, שאיחד את שתי צורות הפיזיקה לחוק אחד. וגם בהמשך לאיינשטיין בא הוא עצמו, שניסה לאחד בין כל הכוחות הפיזיקליים הידועים, אך למרות מאמציו נכשל בכך, והאתגר הזה עדיין עומד בפני הפיזיקאים. אך כל אלה הם הרהורים שלי.

ואסיים בציטוט שמצא חן בעיניי, שאמר קפלר – האסטרונום החשוב השני בזמן ההוא – על גלילאו –
"הואיל והוא אוהב את האמת, אין הוא מהסס להתנגד אפילו לדעה המקובלת ביותר, ונושא הוא בשוויון נפש את קריאות הבוז של ההמונים" (עמ' 91).

מומלץ מאוד.

3 מחשבות על “גלילאו ומכחישי המדע, מאת מריו ליביו

  1. תודה על הביקורת

    אגב קפלר – יש עליו ספר מצויין של המחבר האמריקאי קסטלר, שידוע מספריו על הקומוניזם. קצת נדיר אבל ראוי לבדיקה, כי נכנס לעומק מחקרו של קפלר ומדידותיו הממושכות, והגעתו להבנה שהן מצביעות על ההיפך ממה שהאמינו עד אז.

    הבריאתנות לדעתי היא ריאקציה של הנוצרים הפונדמנטאליסטים (באמריקה) למה שנראה להם כאיום על דרך חייהם, ולא משהו אחר: כמעט כל המדענים עד סוף המאה ה-19 היו נוצרים מאמינים, ולא ראו בכך בעיה.

    Liked by 1 person

    1. תודה. כמדומני שידידתי/עמיתתי אתי סרוסי כתבה על הספר על קפלר בבלוג הסקירות שלה, שאגב – שווה לעקוב גם אחריו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s