על נוסח עברי, רודיארד קיפלינג ואלכסנדר פופ, מאת צור ארליך

אצרף רשמים קצרים לשלושה ספרי תרגומים של צור ארליך שקראתי בשבוע האחרון. זו אינה 'ביקורת', אלא רק רשמים קצרים, כאמור, ונא לא להתייחס לנאמר ביותר מדי רצינות. באופן כללי – אני מברך על כל ספר של תרגומי שירה שיוצא, בוודאי כאשר המשוררים המתורגמים הם מהחשובים ביותר.
הקטע הראשון הוא פוסט קצר שכתבתי בפייסבוק לאחר הקריאה. השני – פוסט שכתבתי ולא שיתפתי, כי אז הגיע השלישי, והחלטתי לאחדם לפוסט בלוגי קצר זה.

*

נוסח עברי, מאת צור ארליך.
דחק, 2021.

סיימתי לקרוא, יפה מאוד.
יש כמה שירים שאני רוצה לציין במיוחד –
ראשית, שני שירים מופתיים בעיניי –
מסה על הביקורת, מאת אלכסנדר פופ (חלק מתוך הפרק השני),
ו-נקבת מיני החי, מאת רודיארד קיפלינג.
(שניהם יצאו בספרים נפרדים בתרגום ארליך, ועכשיו אצטרך לקנות אותם…).

חוץ מאלה, עוד כמה שירים טובים –
שנים עשר סעיפים, מאת ג'ונתן סוויפט.
הנבדלת, מאת שרה טיסדייל.
יהא זה השיר, מאת פיליפ לרקין.

אלה השירים שראיתי לנכון לציין במיוחד, וזה לא אומר שהאחרים לא טובים, ובכל אופן זה הטעם האישי שלי.
וכמובן, יש גם עוד מה להגיד על כל הספר, אבל אני מעדיף, לפחות לעת עתה, להימנע מכך. מדוע? עיינו בפוסט הקודם ששיתפתי היום על הפסוק 'ודבר שפתיים אך למחסור'.

*

מסה על הביקורת, אלכסנדר פופ.
מאנגלית – צור ארליך.
סדרת דרש של הוצאת דחק, 2019.

כפי שאמרתי בפעם הקודמת על סמך קריאה חלקית – יצירה מופתית! ועכשיו, אחרי קריאת היצירה במלואה, דעתי רק התחזקה.
אני חושב שטוב לכל משורר, וכן מבקר, לקרוא את היצירה החכמה הזו, השקולה לקורס שלם בכתיבה – במחיר הרבה יותר נמוך, ובאיכות יותר גבוהה, כנראה.
יש כאן ניסוחים קולעים רבים, שצריך לגזור ולתלות על הקיר ליד שולחן העבודה, או פשוט לשנן. הייתי משתף כמה מהם, אלא שהם כה רבים, שפשוט עדיף לקרוא את כל הספר.

שורה תחתונה – נהדר! ותרגום משובח.
(ומסקנה יישומית לעצמי – לקרוא עוד מסדרת ספרים זו, 'דרש', שעד עתה קראתי ממנה רק ספר זה ואת ספרו של אבידן. כמו כן, הייתי שמח אם ספרי ההוצאה היו יוצאים גם בפורמט דיגיטלי).

*

רודיארד קיפלינג, מבחר שירים.
נוסח עברי – צור ארליך.
דחק, 2019.

טוב, אם כבר התחלתי לכתוב, אומר משהו גם על ספר זה.
קודם כל, נחשפתי כאן למשורר חשוב, שכמעט לא הכרתי, וזה כבר טוב. ואמנם, את גישתו לא אהבתי.
כפי שמציין ארליך לאורך הספר ובאחרית הדבר שלו, קיפלינג הוא משורר של הקולוניאליזם הבריטי. והדבר ניכר מאוד. למשל, כמה פעמים חוזר בספר הביטוי 'האדם הלבן', אבל רחוק מהצורה בה ביטוי זה מוזכר היום. כך הוא גם מתייחס ל'פראים' ועוד כיוב'. אני לא בטוח עד כמה דברים אלה יכולים להתקבל היום.
גם השיר שאהבתי באסופה 'נוסח עברי' – 'נקבת מיני החי' – בעצם מאוד לא 'פוליטקלי קורקט', כי הוא מאפיין נשים בצורה מסוימת, שאמנם יש בה גם צדדים חיוביים, אבל גם שליליים. אני כמובן שמתי לב לכך גם בקריאה הראשונה, אך בחרתי לא לציין זאת. אך הנה לא מדובר בשיר אחד, אלא בשיטה כוללת.
והנה, על רקע זה מפתיע, שהשיר הראשון בספר, שלדברי ארליך הוא ידוע ומשפיע מאוד, וגם אני מיד אהבתי אותו, הוא 'אם', המתאר מהו 'בן אדם', והוא חיובי ונדיב. אבל בעצם, אולי זה לא צריך להפתיע אותנו, כי הרי לעומת מי שהוא 'בן אדם' חייב להיות מי שאינו כזה, ומיהו זה? כמובן, הפרא, הלא-אירופאי…
אולי אני עושה כאן עוול למשורר גדול זה, הראשון מהמשוררים הכותבים באנגלית שזכה בנובל, לפי ארליך, אבל אלה רשמיי.

ומלבד זאת – כאן גם שירים תנ"כיים רבים. אני מאוד אוהב תנ"ך, אבל לא כל-כך אהבתי את השירים האלה.
ועדיין, לאורך הספר פזורים כמה שירים יפים, מלבד 'אם' ו'נקבת מיני החי' שהזכרתי.

ולבסוף – קיפלינג הוא גם הכותב של 'ספר הג'ונגל'. אני מעולם לא קראתי ספר זה, אך כמובן שנחשפתי אליו בסרטים שונים. והנה, תיאורו של המחבר כאן מגלה זווית הסתכלות מעניינת על הספר הזה, כלומר – כחלק מהדיון האמור באדם מול 'הפרא'. (כנראה הדברים ידועים, אבל אני מעולם לא חשבתי על זה כך).

ולמרות כל הדברים האלה – כדאי לקנות ולקרוא, לדעתי.

*

*צור ארליך תרגם גם את 'אל דביר החשכה' של טניסון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s