"מדברים בשפת התנ"ך"/ מאת רוביק רוזנטל

מדברים בשפת התנ"ך/ ביקורת מאת חגי הופר

"מדברים בשפת התנ"ך" מאת רוביק רוזנטל, כתר, 2018, 402 עמ'.

רוביק רוזנטל, הכותב, ידוע בטורו "הזירה הלשונית". עיקר ייחודו, כך נראה לי, הוא בחשיפת השפה הישראלית היומיומית ושפת הסלנג. בכך הוא עושה עבודה נפלאה. רובד לשוני זה לא נעדר כלל בספרו החדש, אך כאן ההתמקדות היא בשפת התנ"ך ועד כמה היא נוכחת בשפת הדיבור בימינו.

את הספר פותח מבוא, בו מדבר רוזנטל על הקושי של תלמיד בן זמננו בהבנת פסוקים מהתנ"ך, וכן נושאים נלווים נוספים. כאן, וכן באופן כללי לאורך הספר, רוזנטל מציג מאמרים רבים מאת אנשי לשון שונים, ורואים שהוא בקי בחומר. לדברים הכלליים האלה הוא חוזר עוד בסוף הספר, בדברי הסיכום.

ואולם, רוב הספר הוא פשוט שורה ארוכה של מילים וביטויים, כאשר מוזכר מניין הם נשאבו ומה משמעותם. לעיתים, במיוחד בפרק אחד, מסופר גם מי הגה חידוש לשוני זה או אחר – וזה מרתק. ואמנם, המילים הנסקרות מחולקות לפי נושאים, המסודרים בפרקים שונים ומקלים על ההתמצאות. אך עלה בדעתי שיש דרך טובה עוד יותר לסדר את כל המילים האלה, וזוהי צורת המילון! אכן, אפשר היה לכתוב פשוט מילון עם כל ההסברים הנלווים של רוזנטל, בערך פסקה לכל מילה.

וכאן צריך להודות, הקריאה של רצף אינסופי כמעט של מילים, כפי שהוא בא בספר זה, היא מעט מייגעת. אולי אפילו הרבה מייגעת. אני אוהב לשון, ולכן התמדתי בקריאת הספר, אך עדיין זה היה לי קשה. וכן זה לקח לי יחסית הרבה זמן – שבוע שלם. כאשר את ספרו החדש של הררי, למשל, סיימתי ביומיים. בכל מקרה, אני חושב שמי שמעט פחות אוהב לשון מאוד יתקשה בקריאה רציפה של הספר הזה, מההתחלה עד הסוף.

 

שתי טעויות שמצאתי בספר:

בספר טבלאות וסטטיסטיקות מועילות מאוד. אבל בדיאגרמה אחת, המתארת את צירופי הלשון שנקלטו מכל רובד לשון (בערך בתחילת הספר. לצערי איני יודע מה העמוד, כי קראתי בגרסה אלקטרונית. מקווה שבעתיד יתייחסו גם לבעיה זו), סך כל האחוזים עולה על 100, בצורה שלא תיתכן. וגם הכיתוב למטה לא חופף לזה שבדיאגרמה.

במקום אחר, רוזנטל אומר שלא אומרים שתי שקל, אלא שני שקל או שני שקלים. אבל שני שקל היא צורה מוטעית. טעות מוזרה.

 

והפתעה אחת:

במקום כלשהו רוזנטל אומר שנתקל בביטוי "חיברות קפיטליסטית" וכששאל על כך נאמר לו כי כך הורתה לכתוב העורכת הלשונית. אבל, הוא אומר, חיברות היא מילה זכרית, ולכן יש לומר "חיברות קפיטליסטי". באמת שלא ידעתי זאת. וחבר שלי בפייסבוק הסביר לי: "זה קצת מבלבל, כי זה לא פועל משולש שגזור במשקל פיעלות (כמו סיכלות, ניקלות, עיקשות) אלא פועל מרובע במשקל פיעול (כמו שיפוט, שיטוט, מילוט)".

אציין, כי באופן כללי רוב החומר שנאסף בספר זה היה ידוע לי, אבל בכל זאת מדי פעם מצאתי בו חידושים עבורי, קטנים או גדולים.

 

לבסוף, בעקבות הפרק על המילים המחודשות, אציע כמה משלי:

תחילה חשבתי להציע מילה עברית לרזרבה – חלופה, ורזרבי – חלופי, או חליפי. למשל, גלגל חלופי. (פשוט וקל. אני מעדיף את הפתרונות הפשוטים). אבל אז ראיתי שבשנת 2011 נקבעה מילה אחרת: עתודה.

וחשבתי גם על הבוידעם, אשר הייתי בטוח שכבר נקבעה לו המילה מזווה, אבל בדיקה העלתה שבשנת 2001 נקבעה לו החלופה – עליית תקרה.

לכן חשבתי היום שבמקום לחשוב על ההבדל בין טקטיקה ובין אסטרטגיה, אפשר לחשוב על ההבדל בין תמרון ובין תכנון. כלומר, אלה הצעותיי, בהתאמה.

ואחרון-אחרון, לא מזמן נתקלתי בטעות הקלדה בפייסבוק, וחשבתי שהיא יכולה להיות חידוש לשוני מרענן. קנית משהו במיוחד לחג? אמור מעתה: קנית אותו במיוחג!

חג שמח!

 

 

מדברים בשפת התנך

מודעות פרסומת