"עולם צמא לגשם"/ מאת אפרת חרמוני

עולם צמא לגשם/ ביקורת מאת חגי הופר

"עולם צמא לגשם – מקורות יהודיים בקריאה יונגיאנית" מאת אפרת חרמוני, מודן, 2017, 244 עמ'.

[קצרמר].

בעבר כתבתי על התיאוריה של יונג בכללה[1], ואף על ספר הרותם אותה לתחום הקולנוע[2]. הפעם הניסיון הוא להסביר דרכה כמה טקסטים יהודיים. המחברת מביאה מקורות מהתנ"ך (למשל המבול או מגדל בבל), מהמדרשים ואף מהקבלה, ומנסה לפענח אותם דרך המפתח היונגיאני.

ניכר במחברת, אפשרת חרמוני, שיש לה תשוקה רבה ורעננה לתחום היהדות. שעריה נפתחו לפניה והרשימו אותה עמוקות. את התפעמותה זו היא מעבירה יפה מאוד בספר הזה. אבל עדיין לטעמי הקישורים שהיא עושה לא מעניינים מספיק, וזו נראית לי בעיקר קריאה בוסרית. נראה שבהחלט יש לה לאן להתקדם ולהתפתח, וכך ללכת בעקבות התשוקה שלה, אבל בינתיים התובנות העולות מהקריאה לא רבות ונראה שנדרשת עוד עבודה שיש לעשות.

מצד שני, יכול להיות שיש לי בעיה עם הקריאה היונגיאנית עצמה. גם בביקורתי על הספר של רות נצר, שקראה דרך יונג יצירות קולנועיות, לא אהבתי את הניתוח והוא נראה לי רדוד מדי. האם יכול להיות שהשיטה עצמה מובילה לרדידות מסוימת, ובעקבות כך לחוסר עניין מצדי? אינני יודע. בכל אופן, עד עתה ה"קריאות היונגיאניות" לא עשו עליי רושם רב.

 

[1] כאן: http://nuritha.co.il/he/node/44719

[2] כאן: http://nuritha.co.il/he/node/30762

עולם צמא לגשם