"כלכלה בקומיקס"/ מאת מייקל גודווין

"כלכלה בקומיקס" מאת מייקל גודווין, שוקן, 2018, 307 עמ'.

לפני כשבועיים-שלושה כתבתי על הספר "לוגיקומיקס", שהפתיע אותי בצורה המעולה והפשוטה בה העביר רעיונות פילוסופיים מורכבים. עתה, כשקראתי את "כלכלה בקומיקס", כבר לא הייתי מופתע, כי ידעתי כבר שאפשר לעשות דבר כזה, ודבר כזה אכן נעשה פה – מועברים רעיונות כלכליים סבוכים בצורה פשוטה, מצוינת ונעימה לעין.

עד כה קראתי כבר כמה ספרי כלכלה המכוונים לציבור הרחב, ובכל אופן הספר הזה הצליח לחדש לי הרבה.

בעצם הוא מחולק לשני חלקים. בראשון יש סקירה של רעיונותיהם של אבות הכלכלה, למן אדם סמית ו"עושר העמים" שלו, עמוד התווך המרכזי של הקפיטליזם, עובר דרך מרקס ואנגלס, מאבות הסוציאליזם והקומוניזם, וכולל גם שמות נוספים, כגון מלתוס, ריקרדו (שלדעת המחבר הוא חשוב ביותר, אך גם הקשה ביותר להנהרה), ועד לקיינס והאייק, ואלו רק חלק מהשמות. הרעיונות של ההוגים האלה מוסברים בפשטות שאינה פשטנית, ולעיתים אף מוארים צדדים פחות מוכרים בהגותם, כמו למשל, בעיקר, בהגותו של אדם סמית, שמתברר שלצד היותו אב הקפיטליזם היה גם מבקר חריף שלו (ראו למשל עמ' 29).

החלק השני עוקב אחר התפתחות הכלכלה בארה"ב, שניתן לראות בה מקרה מבחן מרכזי, כשהחל מן המאה העשרים המחבר עובר ממש נשיא אחר נשיא ובוחן את המדיניות הכלכלית בתקופת כהונתו. בערך מאמצע הספר הצד הזה תופס את מרכז הבמה, אם לא כמעט את כולה, ואז הדברים גם הופכים למעט מסובכים יותר, במיוחד למי שלא ממש מכיר את ההיסטוריה הכלכלית של ארה"ב. ובכל אופן, מרתק לעקוב אחר ההתפתחויות כפי שהן מתוארות.

מבחינת גישתו, ברור כשמש שהמחבר שייך לשמאל הכלכלי, הסוציאליסטי יותר, והוא אינו טורח להסתיר זאת. נראה לי שרוב ספרי הכלכלה כתובים מהגישה ההפוכה, כך שגם כאן יש שינוי מרענן. ובכל אופן, בקריאה צריך לקחת זאת בחשבון ולהעמיד את קביעותיו בסימן שאלה, שכן אפשר מאוד שעל רבות מהן יש מחלוקת.

חלק מהעקרונות הכלליים שאפשר למצוא בספר, הוא למשל הרעיון שיש הבדל בין רעיון כלכלי תיאורטי ובין היישום בשטח, שבדרך כלל חורג מהעיקרון שעל הנייר. כמו כן, לפי המחבר כל הכלכלות היום בעצם נוקטות במדיניות מעורבות, של שוק חופשי לצד דגשים סוציאליסטיים, ורק השאלה היא באיזה מינון מופיע כל גורם. רגולציה ושכר מינימום, למשל, מקורם בהגות הסוציאליסטית, ואלה קיימים גם בארה"ב, המדינה הקפיטליסטית ביותר. לבסוף, עקרון חשוב שלמדתי כאן הוא, שהגות כלכלית באופן רגיל צומחת במציאות כלכלית מסוימת, ועל כן חלק גדול ממנה ניתן לראות כמתייחס לאותה מציאות בלבד. כך בנוגע למרקס, מצד אחד, ולקיינס, מצד שני, למשל. זו על כל פנים תובנה אישית שלי למקרא הספר, המביא את ההגויות הכלכליות בהקשרן ההיסטורי.

עוד דבר שמודגש בספר היא הדומיננטיות הרבה של תאגידי הענק, ששולטים ביד רמה כמעט בכל תחום בחיים, כולל – בעיקר – בפוליטיקה. גם כאן ברור שמדובר בגישה אישית של המחבר, אך אותי לפחות היא שכנעה מאוד. תאגידי הענק האלה הם בעלי כוח עצום, בכסף ובהשפעה, ועל כן למעשה לא הגיוני לחשוב שאין הן משתמשות בכוח הזה. השאלה היא רק עד היכן מגיעה ההשפעה הזו. לי נראה שהיא מגיעה עמוק מאוד. דוגמה טובה לכך מביא המחבר מהמיזמים האימפריאליסטיים האמריקאים, בעולם השלישי ובעירק הכבושה על-ידם, כשבכל המקרים ניתן לראות ניצול ברור של האוכלוסייה המקומית.

הספר פורסם במקור ב-2012, בדיוק לאחר המחאות ההמוניות שהיו בכל העולם וגם בארה"ב. המחבר מזכיר אותן ונראה שהוא מעודד מהן ומהעלייה במודעות האזרחית לצד הכלכלי של החיים. אך מפרספקטיבת הזמן של 2019 נראה שההתלהבות הזו הייתה קצת מוגזמת. אמנם אפשר לומר שכן עלתה המודעות הכללית, אך כל המחאות האלה, בעיקרן, דעכו זה מכבר (גם אצלנו, לצערי).

 

לסיכום, ספר מצוין ופוקח עיניים. לא תמיד הוא קל, אך ברובו הוא דווקא מובן מאוד. הוא הן ספר מבואי, בעיקר בחלקו הראשון שציינתי, והן דיון אישי אך אינטליגנטי, וזאת בעיקר בחלק השני. מן הסתם הספר יכנס לרשימת מומלצי השנה שלי, כך ששני הספרים הראשונים ברשימה זו יהיו ספרי קומיקס. גם זה הישג. והלוואי ויכתבו עוד כאלה.

כלכלה בקומיקס

מודעות פרסומת