"הצופן הנוצרי באמנות"/ מאת ד"ר אפי זיו

הצופן הנוצרי באמנות/ ביקורת מאת חגי הופר

חלק גדול מהציור האירופאי מתאר סצנות נוצריות והוא בעל קודים פנימיים שלא תמיד ידועים לקהל הרחב, ובמיוחד לא לזה הישראלי, שהיכרותו עם הקורפוס הנוצרי רופפת במקרים רבים. הספר החדש – "הצופן הנוצרי באמנות" מאת ד"ר אפי זיו (כז"ב דביר, 2015) נכתב במיוחד לצורך זה והוא מפענח את מה שעומד מאחורי הציורים המתארים סצנות מהנצרות.

החלק הראשון של הספר עוסק בתנ"ך העברי, "הברית הישנה". כאן אמנם הקהל הרחב מכיר את רוב הסיפורים, אך עדיין יש עניין מיוחד בידיעות שמוסיף זיו אודות הפרה-פיגורציה של כל סיפור, כלומר מה הוא בא לייצג בסיפור הנוצרי, שהרי לפי דרכם כמעט כל סיפור תנ"כי מבשר סיפור נוצרי מאוחר יותר, המובא בבשורות.

החלקים הבאים כבר מתייחסים ישירות לקורפוס הנוצרי וסוקרים את הדמויות הבאות: מריה אם ישו, ישו (החלק הארוך ביותר, כמובן), יוחנן המטביל, מריה מגדלנה, השליחים ומחברי הבשורה, מרטירים, קדושים, נזירים, ולבסוף – מושגים בנצרות, נושאים אלגוריים וראשי תיבות. מי שלא מכיר את הסיפור הנוצרי יקבל כאן סקירה מספקת, כלומר מספקת בכדי להבין את הציורים, המתארים כמעט כל פעולה בחייו של ישו. במובן מסוים היה אפשר לראות בספר זה גם מבוא לנצרות עצמה, אך חסר בו נדבך אחד חשוב, והוא תוכן דבריו ותורותיו של ישו, שאלו לא באים לידי ביטוי בציורים, לרוב. לי עצמי בעיקר חידש מבחינה אינפורמטיבית סופו של הספר, הדן במרטירים, קדושים ונזירים, שאת רובם לא הכרתי כלל.

כמו כן, לאורך כל הספר מפוזרות תיבות קטנות השואלות "כיצד נבדיל?" ועוזרות לנו להבחין בין שני סיפורים דומים, המיוצגים כמעט באותו אופן.

אעיר כי דומני שמצאתי טעות אחת של המחבר עצמו, שהחליף בין סצנות דומות: בעמ' 184 הוא מספר על משל העובדים בכרם, שבעל הכרם משלם למקדימים שבהם כמו למאחרים, אך בצד הסיפור מוצג ציורו של ג'יימס טיסו "בנו של בעל הכרם", המראה אדם שוכב לצד גל של אבנים. לדעתי, מדובר בציור של משל אחר של ישו – בן הכורם, שנקרא "היורש", שנשלח על-ידי אביו לכרמו ונסקל על-ידי הכורמים. אולם זו נקודה אחת קטנה שלא מעיבה כלל על הספר כולו.

 

לסיכום, מדובר בספר מצוין וכלי-עזר מן המעלה הראשונה להבנת הציור האירופאי הנוצרי וככזה הוא מומלץ מאוד לכל בעל עניין בו. אך מלבד הערך האינפורמטיבי של הספר, פשוט תענוג לקרוא בו, הן בטקסט והן בציורים המרהיבים, ממיטב הציור לתולדותיו. וצריך להגיד מילה טובה גם למעצבים של הספר – אמרי זרטל ואורית רובינשטיין – שעשו עבודה מצוינת והוציאו תחת ידם מוצר מוגמר נעים ונגיש מאוד.

 

שורה תחתונה: מלמד ומענג כאחת.

הצופן הנוצרי באמנות

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s