"שיעורים בקולנוע"/ מאת פבלו אוטין

שיעורים בקולנוע/ ביקורת מאת חגי הופר

אתחיל בגילוי נאות: את פבלו אוטין, המחבר (וד"ר לקולנוע), אני מכיר מעת לימודינו המשותפים בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. לכן אני יכול להעיד שמאז ומתמיד הייתה לו תשוקה לקולנוע. ותשוקה זו בהחלט באה לידי ביטוי בספרו החדש – "שיעורים בקולנוע – שיחות עם יוצרות ויוצרים ישראלים" (אסיה, 2017).

הספר הוא מעין המשך לספרו הקודם – "קרחונים בארץ החמסינים", שיצא בהוצאת רסלינג בשנת 2008, וגם הוא כולל רצף של שיחות עם במאים. אלא שמאז זמן עבר ונוצרו כאן לא מעט סרטים חדשים, כך שנוצר צורך לשוחח אף עליהם.

מבין שלל הסרטים פבלו בחר 12, וחילק אותם תחת 3 כותרות:

תחת הכותרת "מרד" מופיעים: אפס ביחסי אנוש, גט, הגננת וההיא שחוזרת הביתה.

תחת הכותרת "הסגר" מופיעים: את לי לילה, פרינסס, פלאות, לבנון.

תחת הכותרת "גוויה" מופיעים: בית לחם, מיתה טובה, סופעולם, מי מפחד מהזאב הרע.

מרד מציין, כנראה, סרטים פורצי גבולות ומתריסים, הסגר מציין חללים סגורים, כמו בסרט לבנון, וגוויה – כשמו.

מבין כל הסרטים אני ראיתי כמחצית. כמו כן, חלקם ידועים מאוד, וחלקם – פחות.

השאלות שפבלו שואל אינטליגנטיות ומעורות בחומר. ניתן לחוש שהוא ממש שוחה בברכה הקולנועית ודובר היטב את שפתה. והתשובות שהוא מקבל מהבמאים מרשימות לא פחות ועוזרות להבין טוב יותר את סרטם ואופן יצירתו. הספר משתמש במונחים מקצועיים לא מעט, אך המתקשים יכולים להיעזר במילון המונחים המצורף בסופו.

אנשים העוסקים בקולנוע ודאי ימצאו בספר זה עניין רב. אך אני חושב שגם אדם מן היישוב שצופה מדי פעם בסרטים יפיק מן הספר תועלת רבה. ההתעמקות באופן עשיית הסרטים מעמיקה את ההבנה שלהם, ובאופן בלתי נמנע מעמיקה גם כל חווית צפייה עתידית, של סרטים אחרים.

אמנם, צריך להודות, הקריאה הייתה מהנה ומועילה הרבה יותר כשמדובר היה בסרטים שראיתי, למרות שעבר זמן מאז ראיתים ולא תמיד זכרתי את כל הפרטים. ובכל-זאת, ניתן להפיק תועלת גם בקריאה על הסרטים שלא נראו, שכן רוב הדברים מוסברים ומפורטים בשיחות. המצב האופטימאלי, על כל פנים, הוא לצפות בסרטים לפני הקריאה, למי שיכול להרשות לעצמו זאת.

לספר יש שני כותבים-אורחים: שני קיניסו, צעיר מבטיח, שמשוחח על הסרט פרינסס; ונטע אלכסנדר, בלוגרית קולנוע מוכשרת, שכתבה ביחד עם פבלו מאמר כללי, המופיע בסוף הספר.

המאמר הכללי מאפיין תופעה שלדעת הכותבים משותפת לסרטים רבים בעשור האחרון, והם מכנים אותה: "האלימות החדשה" (על משקל "הרגישות החדשה", מושג של ג'אד נאמן). לאלימות זו כמה מאפיינים: היא ביתית, בניגוד לאלימות של שדה הקרב, למשל; היא מגדרית – וכאן מדברים המחברים על "הגבר הרגיש לעצמו" (ולא לאחרים), או "הגבר האטום", שהאלימות שלו אדישה; היא יומיומית, היא ההוויה ולא השבר; היא קיצונית; וגם האמנות עצמה היא אלימות (כמו חיתוך העין בסרט "כלב אנדלוסי").

אם ניקח למשל את הסרט "שש פעמים" נראה שרוב המאפיינים כאן מצויים בו: האלימות המינית בו מתרחשת בחללים ביתיים; היא מגדרית, ונראה שהגברים אינם מתרגשים ממעשיהם; היא יומיומית, כפי שעולה כבר משם הסרט – שש פעמים, ולא פעם אחת. לעומת זאת, לדעתי במקרה זה אין ממש קיצוניות. כבר ראיתי סצנות אונס מזעזעות הרבה יותר, גם בקולנוע הישראלי. רק לאחרונה הזכירה לנו גילה אלמגור סצנה אחת כזו ב"מלכת הכביש" שאף לא הייתה מבוימת. וכן זכורה לי הסצנה מ"בובה", עם חני נחמיאס, והיו עוד. לגבי הסעיף האחרון, הביטוי באמנות, אשאיר זאת בינתיים פתוח.

המחברים מקשרים את התופעה בעיקר לאכזבה מתהליך השלום וייאוש ממנו. לדעתי, יש לקשר אותה בראש ובראשונה לאלימות הגוברת בחברה הישראלית בכללה, כפי שעולה ממדדים הבודקים את התופעה, וכן את זו כמו זו יש לקשר לדעתי להשפעה מהתרבות האמריקאית, בה האלימות נוכחת מאוד.[1]

לסיכום, זהו ספר מעניין ומחכים מאוד, המהווה חגיגה לאוהבי הקולנוע המקצועיים והלא-מקצועיים כאחד. הספר בולט עוד יותר לאור העובדה שכה מעט ספרים על קולנוע יוצאים כאן בארץ, באופן מצער ביותר. פבלו בהקדמתו (האישית והמרגשת. ובעצם ב"תודות" שלפני ההקדמה) קורא להקמת קרן שתסייע גם לספרות הקולנוע, ולא רק ליצירת הסרטים עצמם, ואני משתתף לקריאתו זו. ההשקעה הכספית כאן היא לא רבה, והתועלת רבה מאוד.

[1] ואילו אני כתבתי בעבר על: ויתור על החלום בקולנוע הישראלי העכשווי:
http://www.parshan.co.il/index2.php?id=10802&lang=HEB

%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s