מהפכת הקשב, מאת מיכה גודמן

מהפכת הקשב, מאת מיכה גודמן.
כנרת זמורה ביתן דביר, 2021, 207 עמ'.

ספר חדש למיכה גודמן זו בשורה טובה. קראתי את כל ספריו הקודמים, חמישה במספר, והם כולם היו מעניינים מאוד. גם כתבתי עליהם בהרחבה. בספריו הקודמים עסק גודמן במרחב נושאים – במורה נבוכים, בכוזרי, בספר דברים, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובפער בין דתיים וחילוניים, והפעם הוא פונה לאתגר חדש – האתגר הטכנולוגי, שיש לו השפעה מכרעת על האדם ועל התרבות.

להלן אסקור בקצרה את דבריו של גודמן בספר זה. אמנם, קצת לא נעים לי להביא בקצרה את עיקרי דבריו, עליהם טרח רבות, אך הדברים חשובים וטוב להיות ערים להם. הסקירה היא גם לא תחליף לקריאת הספר, ולבסוף – מי שרוצה להימנע מ'ספוילר' עיוני, מוטב שלא יקרא את הדברים הבאים.

*

גודמן שם לב שיש קיטוב הולך וגדל ושואל למה. והתשובה – ברשתות החברתיות אנו נחשפים רק לצד שלנו, וכך גדל התיעוב של האחר. הוא מסתמך על דברי מרשל מקלוהן, כי 'המדיום הוא המסר'.

האמצעים הטכנולוגיים משתלטים על תשומת הלב שלנו, כפי שהראו יפה גם בסרט המדובר של נטפליקס 'מסכי עשן'.
אחת הדרכים למשוך תשומת לב היא השתמשות ב'הטיית האישור' – אנו נוטים יותר להקשיב ולהשתכנע מדעות הדומות לשלנו. וכשאנו קוראים אותן – אנו מבלים יותר זמן בפייסבוק.
גם כהנמן דיבר על האשלייה שמה שמוכר הוא גם נכון, וזו הפסיכולוגיה של שטיפת המוח.

עוד נמצא כי כעס הוא הרגש שהכי מושך תשומת לב, ולכן הוא הכי ויראלי. גם שקר מושך יותר תשומת לב, ולכן האלגוריתם מפנה אליו יותר.

וגודמן מונה שלושה פרדוקסים –
פרדוקס החיבור – רשתות חברתיות כביכול נועדו להרבות חיבור בין אנשים, אך הן מרבות דווקא קיטוב.
פרדוקס הפתיחות – במקום להיפתח יותר, כמצופה, דווקא יותר מתחפרים בעמדות.
פרדוקס האינפורמציה – יש יותר מידע, אך גם יותר שקרים.

עוד בעיות –
הרשתות החברתיות הן 'כיכר העיר' החדשה, אך הן בבעלות פרטית.
ידע מהיר, כמו מזון מהיר – לא מזין, ויוצר בעיות.
נרשם זינוק דרמטי בשכיחות של דיכאון, חרדה, בדידות ואובדנות.

גודמן אומר, כי הטכנולוגיה 'מוסיפה לנו עוצמות ולוקחת מאיתנו יכולות'. לדוגמה – וייז, שפגעה בכושר הניווט העצמי שלנו. אגב, זה גם בדיוק מה שאמר אפלטון על הכתיבה – שהיא תגרום לירידה בזיכרון ובמחשבה העצמית. בהמשך הספר גודמן מתייחס למהפכה נוספת – מהפכת הדפוס.

כמו כן, 'עשרות השנים האחרונות יש נפילה דרמטית ברמת האמפתיה של בני אדם במדינות המערב'. וחוקרת בשם טרקל טוענת, כי זה נובע מכך שלא מתרגלים אותה בשיחות פנים אל פנים. גם הזום אינו נדומה לשיחה פנים אל פנים.

ועוד – שעמום – 'הטכנולוגיה מכבה את השעמום, ומגבירה את הפחד ממנו'. כאן מציין גודמן, שמחקרים הראו ש'המאושרים ביותר הם אלה שהמחשבות שלהם מכוונות למקום שהם נמצאים בו'. אגב, לדעתי זה נובע מהפילוסופיה של היידגר, וקיים גם בתופעת ה'זרימה' הידועה.

כמו כן, מכאן נובע ה'פומו' – 'חרדת החמצה הידועה בכינויה Fomo (fear of missing out). זאת התחושה שבזמן שאנחנו במקום אחד, קורה משהו מעניין ומסעיר יותר במקום אחר'. אבל – 'ההחמצה האמיתית איננה החמצת האירועים שאנחנו לא משתתפים בהם, אלא דווקא החמצת האירועים שאנחנו כן משתתפים בהם'.

כמו כן, חוקר בשם מיטשל, טוען כי הבעיה המרכזית היום היא הבדידות, ואכן חלה עלייה בתחושת הבדידות. וזהו 'פרדוקס הבדידות' – 'ככל שאנשים מחוברים יותר טכנולוגית, הם מרגישים בודדים יותר פסיכולוגית'.

לחלק הבא אצטט מגודמן –
"הנה, תיארנו את ארבע המחיצות הדיגיטליות שמפרידות בין האדם לבין עצמו: א. הסחות דעת שמנטרלות את הקשב של האדם לתחושותיו. ב. הפער המתרחב בין התדמית הציבורית לבין האישיות האותנטית. ג. הפער בין הגרסה האמיתית של האדם לבין הגרסה הערוכה שלו. ד. תרבות התיעוד האינטנסיבית שהופכת אנשים לשחקנים בקולנוע הדיגיטלי של החיים".

ועוד בעיות – 'קנאת פייסבוק' בהצלחה של אחרים, ועודף אפשרויות שמבלבל ומתסכל.
כמו כן, אומר גודמן, אי אפשר באמת לעשות שני דברים יחד, 'מולטיטסקינג', כי תמיד הקשב יורד כשעושים זאת.

לבסוף הוא נותן עצות –
לא רק לבקש תשומת לב ואהבה, אלא להתרכז בלעניק אותן לאחרים. וכן לייחד זמן נקי מסלולריים, וגם מרחב נקי מסלולריים, בבית ובמשרד, ועוד כהנה וכהנה. הוא גם אומר כי יש להשתמש ב"טכנולוגיה נגד טכנולוגיה', ובאמצעים טכנולוגיים להגביל את כוחה ההרסני – ודבר זה כבר מתחיל להיעשות.

גודמן מספר גם שהתחיל לתרגל מדיטציה, כדי לחקור את תופעת הקשב. שהרי מה שנחוץ הוא להיות נוכח בהווה, אך זה נפוץ במזרח ולא במערב. ואולי לחכמת המזרח יש מה ללמד אותנו בנקודה זו.

לסיכום, נהניתי מאוד לקרוא, ואף שהספר בסופו של דבר לא חידש לי הרבה, הרי שהדברים חשובים מאוד ואקטואליים מאוד, לכן טוב לקרוא עליהם. אני מקווה שיכתבו עוד על תחום חדש יחסית זה, ואף ייעשה ניסיון למצוא לו תשובות.
וכמה ספרים כבר נכתבו. למשל – קוד סמוי, מאת יובל דרור, ספר מעולה, שקראתי וסקרתי בזמנו.

מחשבה אחת על “מהפכת הקשב, מאת מיכה גודמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s