תומס אקווינס, בסדרת עולם הפילוסופיה

תומס אקווינס, מאת קנת' ל. שמיץ, בסדרת עולם הפילוסופיה.

טוב, שמעתי על תומס אקווינס גם בסדרה 'שעה על פילוסופיה', ולא כתבתי עליו, מחוסר עניין ומחוסר ידע, ועכשיו שמעתי את הפרק עליו בסדרה זו, הפעם שעתיים, ואנסה לכתוב כמה דברים. אך הם יהיו כלליים וחלקיים מאוד, וגם אולי לא מדויקים. על אקווינס לא נכתב כמעט כלום בעברית, והידע מוגבל.

אחרי הקדמות כלליות, הספר מגיע לעיקר – ספרו הענק של אקווינס 'סומה תיאולוגיה'. למעשה, כפי שעשו ההוגים הערבים, ואחר כך היהודים, כאן הגיע תורם של הנוצרים להתאים את האמונה להגות אריסטו שהגיעה לידיהם, ואין כאן חידושים מרעישים בנושא זה.

אקווינס מציג חמש ראיות לקיום אלוהים, שארבעת הראשונות דומות מאוד, והן בעצם הראיה הקוסמולוגית.
למשל הטענה הראשונה, בדבר התנועה. תנועה היא מעבר ממצב פוטנציאלי למצב אקטואלי, לפי המונחים של אריסטו, והיא נגרמת על ידי מניע חיצוני. היא לא יכולה להיגרם על-ידי עצמה, כי לא יתכן קיום פוטנציאלי וקיום אקטואלי בעת ובעונה אחת. כלומר, לא יכול להיות מניע ומונַע יחדיו. לכן חייב שיהיה לדבר מניע, וגם למניע הזה מניע, כך עד המניע הראשון, שהוא מניע, אך לא מונע מבחוץ, אלא מניע את עצמו, והוא האלוהים.

אבל ההפרכה של הטיעון הזה ברורה מתוכו עצמו – הרי אמרת שלא יתכן מניע שאינו מונַע מבחוץ, אם כך כיצד פתאום הוא מתקיים?

בכל אופן, המניע הראשון הזה הוא פשוט, כי מורכבות מלמדת על פעולת גומלין, והוא אקטואליות גמורה. הוא קיום טהור, 'פעולה של היות'. וכאן אקווינס מפנה לתיאור האל בתורה – 'אהיה אשר אהיה', כלומר – עצם הקיום. ואולי זו משמעות השם הנפוץ יותר – יהוה.

(וגם כאן יש להעיר – כי אם המניע הראשון הוא פשוט, כיצד אקווינס מחזיק בעמדת השילוש, שהרי היא כוללת מורכבות? על שאלות כאלו נשברו קולמוסים רבים, והן אינן מחוורות לי).

כך גם, האל יודע את הדברים בעולם, וגם אוהב אותם, כי כל מה שקיים הוא טוב, מעצם זה שהוא קיים. גם זה לקוח מאריסטו.

דבר נוסף מעניין אצל אקווינס, וכאן גם החידוש שלו, הוא התייחסותו ל'צלם אלוהים', ובאנגלית – image. הוא מפרש זאת כחיקוי האל, כלומר שיש בו דמיון לאלוהים, אך לא זהות. דמיון שאינו מושלם.
בכך הוא חולק על הרמב"ם, למשל, שטען שהאלוהי והאנושי הם שתי ספֵירות שונות לגמרי, שאי אפשר להשוות ביניהן. ואילו לפי אקווינס – אפשר, בדרך ההידמות.
ובשלוש דרכים אנו דומים לאלוהים – א. אנו קיימים. ב. אנו חיים. ג. אנו יודעים, או מבינים.
אדם – person – הוא אדם רציונלי.
כמו כן, לאדם יש רצון חופשי, שזה מה שמייחד אותו כאדם, בניגוד לחיות, שפועלות על-ידי אינסטינקטים.

בעניין הנשמה – אצל אפלטון הנשמה נפרדת מהגוף, ואילו אצל אריסטו היא מחוברת לגוף, ואינה קיימת בלעדיו. לנוצרים דבר זה קשה, והם ניסו ליישבו בצורות שונות. בכל מקרה, אקווינס טוען, כי יש נשמה אחת לאדם, שפועלת גם בנפרד מהגוף.

וכמו אצל אריסטו – המטרה העליונה היא אושר, אך אליו מגיעים דרך הכרת אלוהים.
ועוד הוא אומר – האהבה מתחילה היכן שהידע נגמר.

בהמשך הספר אקווינס דן בעניינים תיאולוגיים שונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s