שלושת ספרי השנה שלי

שני הספרים המשמעותיים ביותר שקראתי השנה –
א. אדם בצלם אלוהים, מאת תומר פרסיקו.
ב. מעבר לתבונה, מאת יוסי מאלי.
שניהם סקירות היסטוריות של התפתחות המחשבה במערב.
מומלץ.

הראשון הוא סקירה היסטורית של פרשנות המושג 'צלם אלוהים'. והנה, פרשנות אחת מרכזית לו היא – התבונה. כך כתב כבר הרמב"ם, בפרק הראשון של מורה הנבוכים, וכך סברו גם הוגי הנאורות, שהמייצג המרכזי שלהם הוא קאנט.

הספר השני עוסק בתקופת הבארוק – שפחות מעניינת אותי כרגע, ובהוגי ה'אנטי-נאורות', של המאות ה-18 וה-19, שהדגישו שמרנות ומסורתיות, ולבסוף – בתנועת הרומנטיקה, שהפנתה עורף לתבונה ופנתה לרגש.

ונראה נכון להוסיף כאן גם ספר שלישי מצוין שקראתי השנה –
ג. 'המקוללים', בעריכת דורי מנור. כאן שירים של בודלר, רמבו וחבריהם, שמלאים תשוקה אפלה ו'בלתי מוסרית', ומציינים את הכניסה לתקופה המודרנית, המחולנת.

אם כך, הכיוון הוא – השכלה, רומנטיקה, מודרניזם, או – תבונה, רגש, תשוקה.

על הרקע הזה קל להבין את הופעתו של פרויד, שמצד אחד מתייחס, לראשונה פחות או יותר, לתשוקות האפלות של האדם, ומצד שני הוא מנסה להכניס בהן סדר, ובכך הוא ממשיך את פרויקט הנאורות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s