דיון על אגואיזם אצל שפינוזה


אתמול ראיתי סרטון של 20 דקות, שבו מדבר פרופ' אגסי על שפינוזה –
https://youtu.be/6v5qHU5ENNc

וציינתי מספר נקודות בפייסבוק כך –
סרטון יפה מאוד של 20 דקות, בהן פרופ' אגסי מדבר על שפינוזה. כמה נקודות –
אמר – 'מי שפועל בצורה אנוכית, אבל מושכלת, לא יכול לטעות' (דקה 7). האמנם?
בסרטון אחר אמר שאין לו ממשיכים, אבל כאן מזכיר את איינשטיין, שהאמין, כידוע 'באלוהים של שפינוזה'. ואגסי אומר –
'הוא לא תמך באף דת ממוסדת, לכן החרם נגדו היה מוצדק' (דקה 11.50).
באופי, היה שלם עם עצמו, בניגוד, למשל, לוואן גוך.
אמר – 'אדם חושב בכלוב הוא יותר חופשי מאדם לא חושב ברחוב' (דקה 14.40).
ושכל כעס הוא כעס עצמי.
עוד ממשיך שלו הוא ראסל, בעיקר ברעיון החיים הטובים. גם היינה אמר שהוא 'מאמין באלוהים של שפינוזה', בספר על הדת שכתב.
חוקרו החשוב – הארי וולפסון.
תורת העצם, אומר אגסי, היא ההגות הפילוסופית החשובה ביותר, ואצל שפינוזה יש עצם אחד.
לבסוף, הוא תואר כ-'אוויר פסגות'.

*

התפיסה הקשה לי כאן הייתה תפיסת האגואיזם, ועל כך באמת התפתח דיון.
עופר אמר –
חשבתי שדווקא עיקרי המוסר אצלו עולים בקנה אחד עם הידיעה המושכלת. כלומר, אולי כמו אפלטון, אדם חכם לא יכול להיות גם אנוכי בטבעו… אבל אם אגסי אמר, אני סומך יותר על דבריו מאשר על זכרוני.

ואני השבתי –
זו באמת הנקודה הקשה לי ביותר אצלו, ואם תוכל למצוא מקור אחר, אשמח.
כללית, שאלת האלטרואיזם, אם הוא בכלל קיים, היא שאלה גדולה. אבל בעיית האגואיזם, שבוודאי קיים, היא גדולה לא פחות.

וכן אמר גם רועי –
אצל שפינוזה, להבנתי, האלטרואיזם זהה לאנוכיות כשהיא על דרך השכל, כי אדם שרוצה בטובת עצמו ידאג שגם לזולתו יהיה טוב והם יתמכו זה בזה וישלימו זה את צרכיו של זה.

ומאוחר יותר, לבקשתי, צירף את הסימוכין לדבריו –
מבחר ציטוטים מאתיקה, חלק ד':
משפט 35: במידה שבני אדם חיים בהדרכת התבונה, הם תמיד בהכרח מתאימים בטבעם.
משפט נסמך 1: אין בטבע שום דבר יחיד המועיל לאדם יותר מאדם החי בהדרכת התבונה.
משפט נסמך 2: כאשר כל אדם מבקש באופן מירבי את המועיל לעצמו, בני האדם מועילים זה לזה באופן מירבי.
משפט 37: הטוב שכל אדם ההולך בעקבות המעלה הטובה מבקש בשביל עצמו, אליו הוא משתוקק גם בשביל שאר בני האדם; ותשוקה זו גדולה יותר ככל שרבה יותר הידיעה שיש לו על אלוהים.

ולכך הגבתי אני –
יפה מאוד. מה אני למד מכאן? קודם כל עמדת הבסיס היא אגואיזם, כפי שאמר פרופ' אגסי, וכפי שנאמר בפירוש במשפט נסמך 2. אבל מתוך האגואיזם הבסיסי הזה הוא מתפתח לעמדה אלטרואיסטית, הדואגת לכלל, כפי שאמר במשפט הבא. ואת השלב הזה, המפותח יותר, הוא מייחס לדעת אלוהים.
וניתן לעשות אדפטציה של זה לשיטה הכלכלית, שכן השלב הראשון הוא בדיוק ההיגיון של הקפיטליזם. למעשה, משפט נסמך 2 הוא בדיוק התובנה הגדולה של אדם סמית, עליה הוא בונה את כל השיטה שלו. אבל מה עם השלב השני? כאן נראה שנכנס יותר ההיגיון הסוציאליסטי, למרות שעוד צריך לפענח באיזו צורה בדיוק.
מכאן הצעת מחקר – מהי השיטה הכלכלית הנלמדת מהפילוסופיה של שפינוזה? אשמח לקרוא מאמר כזה.
תודה!

עד כאן הדיון.
דעתכם?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s